משפחה וחברים
ליד הגדר המערבית של בית העלמין בטרומפלדור שמורה חלקה לראשי העיר תל אביב. אחרון ראשי העיר תל אביב שנטמן בבית העלמין בטרומפלדור היה מי שכיהן כראש העיר תל אביב בשנים 1974-1993 – שלמה להט (צ'יץ') .
שלמה להט (9 בנובמבר 1927 – 1 באוקטובר 2014), הידוע בכינוי צִ'יץ', היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו במשך כ-20 שנה, בשנים 1974–1993, ונחשב לאחד הדומיננטיים והפעלתנים שבראשי העירייה, בתל אביב בפרט ובישראל בכלל. קודם לכן שימש בתפקידים פיקודיים רבים ב"הגנה" ובצה"ל, ופרש בדרגת אלוף לאחר שכיהן כמפקד הכוחות המשוריינים בסיני וכראש אכ"א.
נולד ב-1927 בברלין בירת גרמניה במשפחה יהודית אמידה. בנובמבר 1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתיישב עמם במושבה רחובות. למד בתיכון דה שליט ברחובות, ולאחר מכן בגימנסיה הרצליה בתל אביב. הכינוי צ'יץ' דבק בו כילד בן שמונה במושבה, בעקבות משחק משיכת חבל שבו צעק בגרמנית "ציהן, ציהן!" , לאוזני חבריו, שלא הבינו.[4]
היה פעיל ב"שומר הצעיר" ובגדנ"ע. ב-1944 הצטרף לשורות "ההגנה", ומ-1946 שירת במנגנון הקבע שלו. במהלך מלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 של חטיבת גבעתי, כמפקד מחלקה ולאחר מכן כסגן מפקד פלוגה ב' מול הצבא המצרי. בקרב בליל 15–16 במאי פיקד על פינוי המושבה הרטוב, על כל תושביה, לכפר אוריה. כמפקד פלוגה השתתף גם בקרב על כיבוש משלטי חוליקאת במבצע יואב.
לאחר קום המדינה המשיך בשירותו הצבאי, ובמסגרתו למד בבית הספר למפקדי גדודים בצה"ל תחת פיקודו של יצחק רבין, ומשם עלה בשרשרת הפיקוד ומילא תפקידים בכירים בצה"ל ובהם "מפקד הר הצופים" (1953), מפקד גדוד 52 בחטיבת גבעתי ומדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בהמשך שימש סגן מפקד חטיבת גולני ופיקד על כוח במבצע חרגול, פשיטה כנגד הכפר הסורי תאופיק , מונה למפקד חטיבה 7 בשריון, סגן מפקד גייסות השריון וראש מטה פיקוד המרכז.
ב-1967, עם תום מלחמת ששת הימים וכיבוש ירושלים, מונה למושל ירושלים. ביוזמה משותפת שלו ושל סגנו, סגן-אלוף שמואל אלבק, עם ראש עיריית ירושלים טדי קולק, נהרסה שכונת המוגרבים הצמודה לכותל המערבי והוכשרה לרחבת התפילה הגדולה המוכרת כיום.באפריל 1969, בעיצומה של מלחמת ההתשה, מונה למפקד אוגדת סיני (אוגדה 252). למרות ההפגזה היומיומית של כוחות ארטילריה מצריים, בחר צ'יץ', כמפקד האוגדה, להמליץ שלא לתקוף את המצרים בעוצמה רבה מדי, על מנת שלא להרחיב את מעגל העימות.באוגוסט 1969 הועלה לדרגת אלוף. ביולי 1970 מונה לראש אכ"א (אגף כוח האדם) במטה הכללי, תפקיד שמילא עד ספטמבר 1972.
תחילת היכרותו של להט עם העיר תל אביב הייתה בנעוריו, עת למד בגימנסיה הרצליה שבעיר. עם פרישתו מצה"ל בראשית שנת 1973 הצטרף למפלגה הליברלית, שבאותה שנה הקימה עם מפלגות נוספות את הליכוד. בחודש דצמבר של אותה השנה התמודד מטעם מפלגת הליכוד על ראשות העיר תל אביב-יפו, ובפברואר 1974 נבחר לראשות העיר, תפקיד שאותו מילא עד נובמבר 1993, תקופת כהונתו כראש העיר תל אביב פעל להט להפיכתה למרכז תרבותי ותיירותי תוסס. עם פעולותיו נמנות:
מפעולותיו כראש העיר :
פתח ב 1974 את תל אביב יפו לתרבות בערבי שבת ושבת.
הקמת קרן תל אביב לפיתוח, שגייסה מאות מיליוני דולרים מתורמים לעזרה מיוחדת עבור שכונות מצוקה.
הקמת טיילת תל אביב יפו לאורך רצועת חוף תל אביב-יפו (שחלק ממנה נקרא על שמו עוד בחייו).
בניית ופתיחת המשכן לאמנויות הבמה, מרכז סוזן דלל הסינמטק וכן מתנ"סים בכל רחבי העיר ובמיוחד בשכונות המצוקה.
ייזום רעיון ה"פארקונצרט", ששימש כדגם לקונצרטים זהים במקומות רבים בישראל ומחוצה לה.
ייזום, טיפוח והקמת פרויקט שיקום השכונות לשיפוץ שכונות מצוקה, פרויקט שכלל גם סיוע ודאגה לקשישים ולמשפחות נתמכות סעד, ולשינוי ושיפור מערכות החינוך בשכונות אלו.
הקמת כיכר אתרים בשנת 1975.
הגבהת כיכר דיזנגוף בשנת 1978, והצבת הפסל הקינטי "מים ואש" בראשה.
סגירת גן החיות של תל אביב ושילובו עם הספארי ברמת גן בשנת 1980.
פעילותו הציבורית
מאז תקופת כהונתו כראש עיריית תל אביב-יפו עסק להט בפעילות ציבורית ענפה, הוא היה חבר בעמותות רבות ושותף למיזמים במגוון רחב של נושאים, לדוגמה:
בשנת 1986 שימש כיו"ר מבצע "הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן
בשנת 1987 נמנה עם מקימי תיאטרון יידישפיל
בשנת 1988 נמנה עם מקימי רשות נחל הירקון ושימש כיו"ר שלה
בשנת 1995 הקים את עמותת קרן יד ושם שמטרתה לגייס תרומות ליד ושם
באותה השנה פעל כמארגן "עצרת השלום" בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, שבה נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין[
חבר הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית.
בשנת המאה לייסוד תל אביב, 2009, נבחר להשיא את אחת משתים עשרה המשׂואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל, לציון תרומתו לבניין העיר תל אביב.
להט התגורר בצפון תל אביב. היה נשוי עד מותו לזיוה לבית פריצקר, ספרנית שניהלה במשך שנים את הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל אביב. בנם דן להט הוא עורך דין שנבחר לכהן כחבר במועצת העיר תל אביב יפו מטעם מפלגת הירוקים בבחירות של 2008. בן נוסף הוא אבנר להט. כמעט חמש שנים לפני מותו חלה במחלת אלצהיימר, אך הוסיף לבקר באירועי תרבות עד סמוך למותו. הוא נפטר, לאחר שאושפז עקב זיהום חמור, ב-1 באוקטובר 2014, בגיל 87. נקבר בבית הקברות טרומפלדור בעירו.