שי וולשטיין
זכרון

אודות

לידה

לידה

כ"ג שבט התשל"ב

מקום לידה

חדרה

נפילה

נפילה

י"ז אב התשנ"ד

מקום פטירה

נתונים נוספים

מסגרת ומחזור בני דוד

מכינה

משפחה וחברים

Memoriz Plus

אתרים חיצוניים קשורים

שי וולשטיין

התשל"ב-התשנ"ד

בן זיוה ואברהם הלוי. נולד ביום כ"ג בשבט תשל"ב (8.2.1972) בחדרה, בן רביעי למשפחה בת חמישה בנים. שי למד בבית-הספר היסודי "תחכמוני". כשהגיע לחטיבת הביניים, עמד על רצונו ללמוד ולהתחנך בקרית הרצוג בכפר סבא. את לימודיו התיכוניים השלים במדרשת "נועם" בפרדס חנה. כבר בנעוריו בלט שי בקומתו, בבגרותו ובטוב לבו. נוכחותו היתה בולטת ומרשימה. היה אוזן קשבת לכולם, מעין "אח גדול" לשכבת בני גילו. הוא הצטיין בלימודיו, "גאון הכיתה", בפי חבריו לספסל הלימודים, אהוב ומוערך מאוד על מוריו ומחנכיו. שי היה פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא". תמיד הרוח החיה והמושכת בפעילויות השונות: הן בארגון הטיולים והמסעות ברחבי הארץ, והן בפעילויות חברה ותרבות. כאשר פרט בגיטרה, הרעיד מיתרי לבם של חבריו, שהקשיבו לנגינתו וכשהופיע על הבמה בערבי חברה סחף אחריו את הצופים.

לפני גיוסו לצה"ל החליט שי להעשיר את השכלתו התורנית ולהכשיר עצמו לצה"ל בישיבת "בני דוד", בעלי שבשומרון. לקראת הגיוס התלבט שי באיזו יחידה יוכל להביא את עצמו לידי ביטוי מרבי.

במחצית חודש אוגוסט 1991, גויס שי לשירות חובה בצה"ל והתנדב לחטיבת הצנחנים. חבריו למסלול הטירונות סיפרו, כי מתחילת דרכו בצבא היה שי "המנהיג הבלתי מעורער", אמין מאוד על כולם, טירונים ומפקדים כאחד. בלט באחריות ובמעורבות ובעיקר, באהבת הזולת האדירה שהיתה בו. הוא סיים את מסלול הטירונות בהצטיינות, המשיך באימון מתקדם, עבר קורס צניחה ונשלח להרחבת הכשרתו הקרבית בקורס מ"כים-חי"ר. לאחר תקופה יצא שי לקורס קצינים. לדברי אחד מחבריו, הגיע שי לקורס הקצינים ספוג ערכים מהבית, כולו רצון לתרום ולעשות. המטרה להיות קצין צנחנים ניצבה לפניו, ברורה והחלטית.

בסיום הקורס, לאחר שקיבל את דרגת הקצונה, הוגשמה שאיפתו של שי לעסוק בהדרכה והוא נשלח כמפקד לבסיס הטירונים של חטיבת הצנחנים. בתקופת עבודתו בבסיס הטירונים, באה לידי ביטוי אישיותו כמחנך.

יכולתו של שי לתת, לתמוך ולעזור, לא ידעה גבול. חבריו ניסו לנסח את מידת תמיכתו באחרים: "כותל הדמעות, קיר תומך לחבריך עם יסודות איתנים". לאחר תקופה חזר ליחידתו, לגדוד 202 ויצא לפעילות מבצעית בחברון. הילדים הצעירים בחברון הבחינו בדמותו המיוחדת והמקרינה וכתבו: "שי היה דוגמה ומנהיג למופת והראה את הצד האמיתי והגאה של חייל בצה"ל". מפקדיו של שי סיפרו שהיה "קצין מצטיין, מפקד בוגר, ייחודי ואהוב, דמות ומושא להערצה". לאחר חודשים ספורים הועלה לדרגת סגן ויצא עם יחידתו לפעילות מבצעית בלבנון.

ביום י"ז באב תשנ"ד (25.7.1994), נפל שי בקרב בלבנון. שי נפגע מירי מחבלים, כאשר פיקד על חייליו והגיש סיוע לשיירה של חטיבת גבעתי, שהיתה בדרכה למוצב. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים - ישראל, אורן, אהוד ודן. בן עשרים ושתיים היה בנופלו.

טוען זכרונות...

רוצה לשתף את הזכרונות שלך?
רק משתמשים רשומים יכולים להעלות זכרונות לאתר וליצור אתרים חדשים.