רחל וייצנברג
זכרון

אודות

תמיד היושר שלך האהבה שנתת לנו. הילדים ובעלך יוסף. נזכור אותך לעד, נזכור את הפנים היפות המחייכות

לידה

לידה

י"ד ניסן התש"ב

מקום לידה

עיראק

זאח'ו

פטירה

פטירה

א' אייר התשע"א

מקום פטירה

משפחה וחברים

יוסף וייצנברג    יוסף וייצנברגהדר  פסקל

קבוצות

רחל וייצנברג

התש"ב-התשע"א

רחל נולדה בעיר זאח'ו (זכו) שבמחוז דהוכ (דהוק) בכורדיסטן שבצפון עיראק.  בחורף 1950, עם עלייתם של יהודי בבל לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עלתה המשפחה בשני מטוסים נפרדים דרך קפריסין לארץ. משפחת תמר כללה את האב יהודה, רעייתו אסתר וארבעת ילדיהם אהובה, רחל, עדינה, ושלמה. רחל הייתה אז בת 8, השם רחל ניתן לה על שם אחות קטנה שנולדה לפניה ונפטרה, והוא גם שם הסבתא בצד אימה. המשפחה שוכנה באוהלים בשער העלייה, שם סבלו מקור בגשמים העזים. לאחר הליכי הקליטה ובעזרת קרובי משפחה בארץ ועל פי בקשת האב, באו לגור בשכירות בכפר אלרואי כדי להיות בקרבת הרב חכם רחמים. הם התגוררו שם מספר חודשים עד להקמתה של מעברת קרית עמל שם קיבלו צריף פח למגורים וגרו שם משך שנים ארוכות. בתקופה זו התרחבה המשפחה ונולדו שני ילדים - אריה ויעקב. עד שנת 1958, התאפיינו החיים בקרית עמל בקושי רב והפרנסה היתה קשה. האם יצאה לעבוד במשק בית וככובסת עבור כמה לירות. הילדה אהובה יצאה אף היא לעבודה על מנת לעזור לפרנסת המשפחה. הילדות הקטנות, רחל ועדינה הלכו לבית ספר מקומי. ראש המשפחה שהיה חולה מאוד, נפטר ביום יב באייר ה'תשיג (27 אפריל 1953) ומאז החמיר מאוד מצבם הכלכלי. האם האלמנה נשארה לבדה עם העול הכבד של טיפול בילדים ופרנסתם. בגיל אחת-עשרה נלקחו הילדות רחל ועדינה על ידי שליחים של עליית הנוער והמחלקה לעזרה סוציאלית לקיבוצים ברחבי הארץ. עדינה הועברה לקיבוץ להבות הבשן בעמק החולה בצפון ולאחר מכן קיבוץ געתון, ורחל לקיבוץ המעפיל בעמק חפר. שלמה נשלח למוסד חינוכי מקצועי תל-לוינסקי ויעקב למעון ילדים (פנימיה). אריה נשאר בבית לטיפולה של אם המשפחה. למרות ההפרדה הזאת נשארו כולם מלוכדים ודואגים. רחל החלה את חייה בנפרד ממשפחתה בקיבוץ המעפיל במסגרת גרעין של עליית הנוער. שם למדה וטיפלה בילדים בגן הקיבוץ. במשך כל שנות שהותה בקיבוץ הקפידה רחל לשמור על קשר הדוק עם משפחתה למרות הפיזור במוסדות השונים. אהבתה הגדולה היתה לחוג את חג הפסח בחיק המשפחה, תוך שהיא מתמסרת ללחנים ולמאכלים הכורדים. מנהג מיוחד היה לה להנעים לאמה בנגינת חללית מופלאה שהיתה כה אהובה על אימה. בגיל 17 עברה לבית קמה לצורך הכשרה והכנה לצבא. היא הועסקה בגיהוץ במכבסה, עקירת עשבים בשדות וקטיף. בקיבוץ בית קמה הכירה רחל את יוסף וייצנברג, בעלה, שהשתייך לגרעין השומר הצעיר ועלה מבלגיה ב- 1958. היחס השונה לילדי עליית הנוער לעומת גרעין השומר הצעיר, הובילה את בני הזוג לוותר על השתייכותם לקיבוץ ולעבור ולהתחתן בירושלים. רחל ויוסי נישאו ב- 25 במאי 1961, ברבנות בירושלים ועברו להתגורר בבית האחות אהובה בשכונת מעוז ציון ב' משך שישה חודשיים. לאחר מכן, שיכנה הסוכנות היהודית את רחל ויוסי בדירה צנועה, ברחוב הסביון שבשכונת עיר גנים ב' בבירה. רק כשנתיים טרם פרישתה לגמלאות נמצא באפשרות בני הזוג לסיים את השכירות הציבורית ולרכוש את הדירה.  לרחל 4 ילדים: יהודה(אודי) – 21 מאי 1964 ישי – 21 אוגוסט 1966 יאיר – 11 פברואר 1970 אורלי – 30 נובמבר 1972 השנים הראשונות היו קשות כלכלית ורחל עבדה במגוון עבודות שונות לכלכלת המשפחה ולאחר מכן כעקרת בית. בשנות ה- 80 עבדה מספר שנים כמטפלת ואם בית אצל משפחת זיסמן - שם טיפלה בארבעת ילדיהם. באמצע שנות ה- 80 עברה לעבוד בבית החולים הדסה עין כרם, עד לפרישתה בתום 22 שנים בשנת 2003. רחל היתה אם למופת. היא גידלה ארבעה ילדים שעה שבעלה עבד לפרנסת המשפחה. בדומיננטיות המאפיינת אותה הפכה לדמות מרכזית אצל כל אחד מילדיה. היא ידעה להפוך את המחסור לשמחת חיים, למצוא יש מאין, להעניק אהבה אין קץ, לחנך ולהצמיח על פי אמות מידה וערכים שהיו כה חשובים לה שלאורם גידלה את ילדיה. שבועיים לפני תאריך הפרישה המיועד חלתה רחל באי ספיקת כליות. בתום טיפול ארוך ומורכב שנמשך כשנה, הצליחה רחל להתאושש אולם מייד לאחר מכן נתגלתה מחלת הסרטן בגופה. רחל נלחמה מאבק אמיץ במחלתה משך שבע שנים, בסבל רב אך בנחישות שאין שני לה. היא נפטרה בחודש א' אייר ה'תשעא (5 במאי 2011) כשהיא בת 69 במותה.   יהי זכרה ברוך.

טוען זכרונות...