עליזה בגין

עליזה-אַלה נולדה בשנת 1920 למשפחת ארנולד האמידה בדרוהוביץ' שבגליציה. אביה היה שותף לבארות הנפט בגליציה. בגיל 7 למדה עברית, מגיל 14 הייתה פעילה בבית"ר בשנת 1938 סיימה את בית-הספר התיכון. ב-29 במאי 1939 נישאה למנחם בגין, אותו הכירה בגיל 17 בבית אביה, שהיה תורם למפלגה הרוויזיוניסטית. השניים התחתנו בעיר דרוהוביץ', כאשר בגין השתלם במשפטים בעיר הסמוכה. ז'בוטינסקי היה השושבין בחתונתם, שבה נכחו מאות פעילי בית"ר. שלושה חודשים לאחר הנישואין, פלשו הגרמנים לפולין והזוג הצעיר נמלט מוורשה. לאחר צעידה, שנמשכה שבועיים, הגיעו לווילנה - בירת ליטא החופשית. בקיץ 1940 נכנס הצבא הסובייטי לווילנה ובגין נעצר בגין "פעילות ציונית". לאחר מעצרו של בעלה, עלתה לארץ-ישראל אחר מסע מלא תלאות. היא נעצרה בטורקיה ושוחררה בהתערבות של אליהו אילת. עם הגיעה לארץ ישראל נעצרה בידי הבריטים ונכלאה מספר שבועות במחנה המעצר בעתלית. לאחר שחרורה נרשמה ללימודי ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. במאי 1942 התאחדה עם בעלה, משהצטרף לצבא פולין החופשית והוצב בארץ ישראל. עקב פעילותו המחתרתית של בעלה מנחם בגין באצ"ל נדדה בגין בין מקומות מסתור ושינתה את שמה לפרקים. בתחילה התגוררה בשכונת חסידוף ליד פתח תקווה תחת השם הלפרין. לאחר מכן התגוררה ברחוב יהושע בן נון בתל אביב תחת השם ססובר . בשם זה נרשמה בבית החולים בעת שנולדה בתה הראשונה, חסיה. עם בחירתו של בגין לראש הממשלה ב-1977, הזמינה לבמה, ובפרפרזה על דברי הפסוק מספר ירמיהו, אמר לה: "זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחריי במדבר בארץ זרועת מוקשים", כשהוא מתייחס לתקופה הקשה שעברה כשלחם בצבא פולין ובמתחרת נגד הבריטים. לעליזה ומנחם בגין נולדו שתי בנות, חסיה ולאה, ובן זאב בנימין, חבר הכנסת ושר. עליזה בגין שמרה על פרטיותה בקנאות, ונמנעה מלהתראיין בכלי התקשורת. למרות היותה אישה חולנית, נהגה להשתמש בתחבורה ציבורית ונמנעה מלהשתמש ברכב ממשלתי.    כל חייה סבלה עליזה בגין ממחלת ריאות קשה - נפחת. בשנת 1982 הלכה מחלתה והחריפה. היא התאשפזה שוב ושוב בבתי חולים, ומדי פעם אף נזקקה למכונת הנשמה. עליזה בגין נפטרה ב-13 בנובמבר 1982, במהלך ביקורו של מנחם בגין בארצות הברית, ונקברה בהר הזיתים סמוך לקברם של עולי הגרדום. היו כאלו שייחסו את השבר שחל בחייו של בגין למותה