עומרי לביא
1998-2023
אודות
משפחה וחברים
עומרי לביא
1998-2023
עומרי יעקב, בנם של חגית ויצחק לביא, נולד בצפת ביום כ"ה באדר תשנ"ח (23.3.1998). ילד אמצעי במשפחה, אח קטן לברק, אח גדול לנועה. גדל והתחנך בצפת, למד בבית הספר היסודי "בית החינוך ממלכתי ב' רמת רזים" ובבית הספר התיכון הרב תחומי "עמל בגין". במגמת הקולנוע, בה למד בתיכון, הגיש כפרויקט גמר סרט שאותו צילם וערך בכישרון רב, וזכה במקום השני. עומרי היה ילד מקסים וברוך כישרונות שהצטיין בכל מה שעשה, בלי הרבה מאמץ ובלי לעשות מזה עניין. כילד וכנער, אהב מאוד לצייר, בעיקר על קירות, ועשה גרפיטי בכל מקום שרק היה אפשר. הוא נהנה לשחק משחקי מחשב ולא השאיר לאף אחד סיכוי לנצח אותו, אהד את מכבי תל אביב בכדורגל והתנסה במגוון ענפי ספורט בעצמו – אומנויות לחימה, כדורסל, סנובורד, סקייטבורד ועוד.
ב-2016 התגייס לצה"ל, לשירות קרבי ב"גולני", שם שירת בגדוד 13. הוא סיים טירונות כחייל מצטיין, לאחר מכן יצא לקורס מ"כים, פיקד על טירונים והחדיר בהם את ערכי צה"ל והחיל. מילד ונער הוא הפך לגבר צעיר ויפה תואר, עם חיוך ממיס, נשמה כובשת וקסם מיוחד ששבה את כל מי שפגש בו. לצד חוש הומור חד ומשובח ושמחת חיים מדבקת, עומרי היה אדם מלא אהבה, והקפיד להעניק אותה בנדיבות לכל בני משפחתו וחבריו הרבים, ולתת לכל אדם את ההרגשה שהוא הכי מיוחד ואהוב מבחינתו. קשר מיוחד ומרגש היה לו עם הוריו, עם סבו וסבתותיו שאהבו אותו אהבת נפש ועם אחיו, ברק ונועה, אשר עשו עמו קעקוע משותף, של שני אריות ולביאה. לאחר שהשתחרר מהצבא, עומרי עבד כמאבטח בבית החולים "זיו" בצפת. בהמשך, עבר להתגורר עם חברים ברמת גן ועבד כברמן, עד שבדצמבר 2022 נסע לטיול בדרום אמריקה. במהלך הטיול שמע יחד עם חבריו על פסטיבל מוזיקה בשם "סופרנובה", אשר תוכנן להיערך בחג הסוכות בדרום הארץ, והחל להתרגש לקראתו כבר אז. עומרי חזר מהטיול, שכר דירה ברמת גן, החל לעבוד כמנהל תיקי לקוחות בבית ההשקעות "מיטב" ואף למד לנגן בתופים. הוא היה שאפתן, ממוקד מטרה וחיכה לטרוף את העולם, אך הספיק ליהנות מהעבודה ומהדירה החדשה במשך כחודשיים בלבד.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס מרצועת עזה במתקפת פתע על ישראל. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים, חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים, החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום. בבוקר זה החלה מלחמה. עומרי, שהגיע ערב קודם לפסטיבל "נובה", המסיבה לה חיכה במשך שבועות ארוכים, רקד ובילה עם חבריו הטובים ועם כ-3,000 חוגגים עד שהחל מטח הרקטות.
בשעה 6:54, כשעוד לא היה ידוע שמחבלים כבר מציפים את האזור, ענה לשיחת טלפון מאביו ועדכן אותו שהמשטרה מפנה אותם מאזור המסיבה ושהוא בדרך לרכב. בדקות הבאות דיבר גם עם אימו ועם בת זוגו ענבר, ונשמע רגוע, שליו ומרגיע. הוא ביקש לנתק את השיחה עם אימו כדי להפעיל WAZE ולהבין איך לצאת מהמקום, אך לפני שהספיק לעשות זאת נורה על ידי מחבלים ברכבו, לצד חברו הטוב מילדות, גיל אבני. בשעה 7:15, כשמשפחתו של עומרי ניסתה שוב להשיג אותו, הוא כבר לא ענה לטלפון. למעלה מ-380 ממשתתפי המסיבה נרצחו בהתקפת המחבלים באותו בוקר. עומרי יעקב לביא נרצח בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), כשהוא בן 25 בלבד. הובא למנוחות בעיר בה נולד וגדל, צפת. הותיר הורים, אח, אחות ובת זוג. על מצבתו, חקקה משפחתו של עומרי את המילים "שפניו שוחקות ושיער לו זהב", מתוך השיר "הנסיך הקטן" (יהונתן גפן). מכבי תל אביב בכדורגל, קבוצתו האהובה, הנציחה את זכרו בעמוד האינטרנט של הקבוצה. עומרי הונצח במהדורה מיוחדת של יינות רוזה מתוצרת יקב נטופה, אשר קיבלו את השם "אִנְתַ עוֹמְרִי". על התווית, לצד איור דמותו, הוטבעו המילים "trust your vibes", אותן הוא קעקע על גופו ועל פיהן פעל.