נתנאל ברוידה

בן אהרן וחיה. נולד ב-טו בשבט תרפז (1927) בעירה לאספאזי שברומניה. גדל כבן יחיד לצד ארבע אחיות. חונך ברוח המסורת וספג מילדותו את רוח הציונות הדתית. בן 11 כבר היה פעיל בקרב צעירי מזרחי שבעירתו והחל אוסף כספים למען הקרן הקיימת לישראל. בשנת 1940 נסע לבוקרסט וחיכה בתור לעליתו במסגרת עלית הנוער. תקוותו לא נתקימה, כי עם פרוץ מלחמת העולם נסגרו הגבולות. חזר לעירו והוגלה עם כל יהודיה לעיר פולטישאני. אביו הוחזק על ידי השלטונות כבן ערובה, ועל הבן הוטל לסייע לפרנסת המשפחה על ידי מתן שיעורים . מפולטישאני הצליח לעבור לבוטשאני, שם הצטרף למחתרת הציונית-חלוצית והחזיק מעמד עד לשנת השחרור. ב-1944 יצא להכשרה לבוק ובשנה שלאחריה, ב-20.10.1945 , נתגשם חלומו ועלה לארץ עליית החלוץ. עבר הכשרה נוספת בשדה-יעקב ונכנס כחבר לקבוצת שדה- אליהו. במכתבו להוריו מפסח תשז הביע את סיפוקו על שזכה לחוג את החג בארעא דישראל אם כי עדין לא כבן-חורין ממש והביע את תקוותו לראות בשחרור השלם כעבור שנה . אף הספיק עוד לקבל את ברכת אביו ליסוד המדינה-והוא כבר מגוייס ובמדים- ולתת בתשובתו ביטוי לבטחונו החזק שהנצחון בוא יבוא על אף הקורבנות המרובים. נפל עם הנופלים בקרבות לטרון, בלשיטא- אל-בורג , ב-יא בתמוז תשח (18.7.1948) הועבר למנוחת עולמים בירושלים ב-יא באדר תשי (28.2.1950)