נדב כהן

נדב, בן רבקה וישראל, נולד ביום ו' באב תשי"ג (18.7.1953) בקיבוץ דורות, ולמד בבית-הספר האזורי "שער הנגב". חייו וחינוכו של נדב היו שזורים בחיי המשפחה, החברה ומרחבי השדות של היישוב הקיבוצי. כאן, באווירה ובסביבה זו גם ספג את אהבת המולדת והעם. שטחי התעניינותו היו רב-גוניים מאוד, ובכל נושא שעסק בו, השקיע את מיטב מרצו, בהתמדה ומתוך גישה של אחריות ורצינות. גם הלימודים בבית-הספר לא היו בשבילו בבחינת הכרח כפוי. הוא אהב ללמוד, במיוחד את המקצועות הריאליים, וסיים את לימודיו בציונים גבוהים. נדב היה גם ספורטאי מצטיין בשחייה, במשחק טניס השולחן, בהתעמלות, בטניס, ובמיוחד - בכדורסל. הוא השתתף בנבחרת הכדורסל של המשק ואף הדריך קבוצות כדורסל אחרות. כשהיה בן עשר החל לפרוט על פסנתר והמוסיקה הייתה בשבילו עולם ומלואו. שעות ארוכות היה יושב ומתאמן ליד הפסנתר, האזין לתקליטים של מוסיקה קלסית ודחה בביטול את שירי הפופ, שהיו אהובים על חבריו. לא רק במוסיקה התעניין נדב. הוא אהב לקרוא ספרות יפה, אם כי לא היה תולעת ספרים, אהב לטייל בשדות וליהנות מיפי הנוף ואף אהב את העבודה.

נדב גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1971 והתנדב לחיל החינוך ולנח"ל המוצנח. במהלך שירותו עבר קורס רובאים וקורס מ"כים. מלחמת יום-הכיפורים מצאה את נדב ואת חבריו במוצב שעל שפת התעלה - המוצב של אלי. כשנראו מרחוק סירות הקומנדו של המצרים, נכנסו אנשי המוצב לקרב מר עם האויב, שבו אבדו חלק גדול מכוחם.

ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), היום השני למלחמה, נפל נדב בקרב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין של קיבוץ דורות. השאיר אחריו אב, אם ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. לזכרו הוציאה המשפחה לאור חוברת ובה קטעי מכתבים מפרי עטו; כמו-כן נכתב עליו פרק בחוברת שהוציא לאור קיבוץ דורות לזכר נופליו.