משה לשם
זכרון

אודות

לידה

לידה

24 במאי, 1962

מקום לידה

ישראל

ירושלים

נפילה

נפילה

5 במאי, 1991

מקום פטירה

משפחה וחברים

קריית אונו יד לבנים

אתרים קשורים

משה לשם

1962-1991

אתר פרימיום
בן יהודית ויהונתן. נולד ביום כ' באייר תשכ"ב (24.5.1962) בירושלים.  משה למד בגימנסיה 'רחביה' והמשיך את לימודיו במכללת 'אורט' בירושלים. היה ילד מאוד נוח, שקט, עם עולם משלו. הוא העסיק את עצמו שעות ארוכות ללא צורך בחברת מבוגרים. אחד הדברים הבולטים שאהב היה הרכבת פאזלים והוא עשה זאת מגיל צעיר מאוד, במהירות ובקלות מדהימה. בבית-הספר התיכון היה חבר בלהקת 'סקופ' שהשתתפה ב'פיזמונתיכון' (פסטיבל של יוצרים תיכוניסטיים). הוא ניגן בגיטרה, צייר וכתב. באמצע יולי 1980 גויס לצה"ל. הוא שובץ בקורס טיס, אותו סיים במגמת נווטי קרב. חבריו ליחידה אמרו שהיה שקט, ציני, עקשן, מטה שכם לכולם. הוא השתתף במשימות קשות ומגוונות, בחלקן עדיין עלומות, ולחלקן כבר יש תוצאות מעולות. לאחר חמש שנות קבע, יצא לחל"ת. עם חברתו, נעמי, יצא לטיול בארצות-הברית ובדרום אמריקה. משה למד שם והגשים את אחד מחלומותיו - רישיון טיסה אזרחי למטוסים קלים וצבר שעות טיסה במטוסי צסנה. כשחזר ארצה המשיך לטוס. לאחר לבטים קשים החליט משה להמשיך במסלול הצבאי וכך הגיע למודיעין חיל-האוויר, כראש מדור. התלהבותו ואהבתו לתפקיד סיפקו לו חיים מלאי עניין ואתגר.  באוקטובר 1989 נשא את נעמי לאישה. בתקופה זו הם גרו בסביבות תל אביב. משה אהב מאוד את חיי הלילה, שבהם הזדמנו לו מפגשים עם אנשים שונים ומשונים, טיפוסים מכל הגוונים. כאן מצא ביטוי לאהבתו המיוחדת לבני אדם באשר הם. במקביל לשירותו הצבאי החליט לצאת ללימודים. בשנה זו חל מפנה עצום בחייו. הוא התחיל ללמוד פסיכולוגיה ופילוסופיה לתואר ראשון באוניברסיטת בר אילן. בתקופה מאושרת זו נולדה בר. משה היה מאושר מן האפשרות לקום מאוחר בבוקר (יחסית למסגרת הצבאית) ולהיות עם בתו הקטנה, בר. ביום כ"א באייר תשנ"א (5.5.1991) נפל בעת מילוי תפקידו. בטיסה נמוכה מעל הכנרת, פגעה כנף המטוס במים והמטוס התרסק. משה נעדר במשך שלושה ימים ארוכים ומתישים, בסופם נמצאה גופתו.  הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה, בת, הורים ושלוש אחיות - מיכל, יפעת והילה. חודשים מספר לאחר האסון, נולדה שחף, בתו השנייה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד הטייסת: "תקצר היריעה מלפרט את דרכו המיוחדת של משה. ביום ראשון, 5.5.1991, פגשתיו בחדר ההלבשה, עת לבש את סרבלו - סרבל הטיסה שכה אהב. ביום זה המריא עם טייסו, יובל, ונעלם בכנרת. נפלה עלינו עטרה שחורה, משפחת השכול שוב התרחבה. משה היה קצין ברמה מקצועית גבוהה ואיש משפחה מופלא. כל ביצוע היה מלווה בשקט הנפשי שבו ניחן. הכול נעשה בגישה חברתית ומקצועית, בה חונך על-ידי הוריו, יהודית ויהונתן. הכאב גדול מנשוא. משה יחסר לכולנו". חבריו מחיל-האוויר הוציאו ספר זיכרון לזכרו. כמו-כן נכתב שיר לזכרו, המופיע על תקליט שדרים.

שתף את הזכרונות של משה לשם איתנו...

טוען זכרונות...

רוצה לשתף את הזכרונות שלך?
רק משתמשים רשומים יכולים להעלות זכרונות לאתר וליצור אתרים חדשים.