מיכאל שי

בנם של אירינה ורמי. מיכאל נולד בירושלים ביום ו' בסיוון תש"ן (29.5.1990). מיכאל גדל והתחנך בקריית אונו, וכבר בגנון ובגן הילדים ספג מהגננות חוויות ילדות נפלאות, כדברי אביו. מיכאל המשיך לבית ספר יסודי "שרת" ומשם לחטיבת ביניים ותיכון "בן צבי", בו למד במגמת אדריכלות וסיים בהצטיינות בלימודים כלליים ובנוסף במגמת אדריכלות ועם תעודת בגרות מרשימה שממוצע הציונים בה למעלה מתשעים. אך חשוב מכל כאשר מיכאל מוקף חברים רבים. כשמלאו למיכאל ארבע שנים הוא החל להתאמן בג'ודו ובמשך כ-חמש שנים הגיע לרמת חגורה כחולה והשיג הישגים נאים בתחרויות ארציות, אך בגיל תשע פשוט נמאס לו כדבריו והוא עבר לשחק כדור-רגל. כשמונה שנים שיחק מיכאל בקבוצת ילדים הנערים והנוער של הפועל קריית אונו והצליח מאוד. בין היתר השתתף בטורניר נוער בגרמניה ממנו חזרה קבוצתו עם זכייה מרשימה והרבה כבוד. בנוסף מיכאל נטל חלק בקבוצת שחייה של מועדון הפועל, וכן עסק בטיפוס ספורטיבי, תחום בו אף שימש כעמית בעל תעודת מאבטח. לאורך כל השנים מיכאל בלט כתלמיד מצטיין, אהוד ואהוב, שהירבה לעזור לחבריו ללימודים. בחטיבת הביניים, כמו כל ילד, גם מיכאל כתב עבודת שורשים, ובה ציין את הדברים החשובים בחייו: משפחה – הורים, ידע – מחשבים וספורט – לשחק כדורגל. למיכאל היה תחביב מיוחד - ציור, ובמיוחד ציורי קומיקס. וכנער צעיר ציוריו היו ספוגים ברגישות בוגרת מפתיעה, סיפר אביו, ופעמים רבות היו מלווים בכיתוב משעשע ושנון. נושא נוסף שריתק את מיכאל היה הידע העצום שצבר בעולם המחשבים. מיכאל גדל והיה לצעיר גבוה ונאה, צנוע ובעל לב ענק. תמיד היה מוקף בחברים רבים, שאהבו את חברתו. המשפט "ואהבת לרעך כמוך" אפיין אותו מאוד, כדברי אביו רמי: אהבת האחר, הנתינה והתרומה בלטו במעשיו וליוו אותו בכל עת. לאורך השנים מיכאל עסק בפעילות חברתית והתנדבותית, אך תמיד בצנעה. הוא ארגן פעילויות רבות, השתתף ביוזמות שונות וזכה להוקרה על תרומתו ואחריותו. בין היתר הוא עבר השתלמות פעילה בעזרה ראשונה במגן דוד אדום, והשתלמות בקורס למניעת סמים בקרב בני נוער במסגרת מחלקת החינוך העירונית. רק אחרי נפילתו של מיכאל נודע להוריו על פעילותו הרבה ועל רבות מיוזמותיו, למשל במסגרת ועד התלמידים ולמען הקהילה בעירו קרית-אונו. בחופשה שבין סיום הלימודים לגיוס לצה"ל נסע מיכאל עם חבר לטיול במזרח הרחוק, טיול ממנו חזר מלא חוויות.

ביום 22.3.2009 התגייס מיכאל לצה"ל. הוא שובץ לחיל השריון לחטיבה 7, ועד מהרה נתגלה כשריונר ברמ"ח אבריו, כדברי מפקדיו. בסוף שנת 2009 סיים מיכאל קורס מפקדי טנקים, מחזור 117, והוסמך כמפקד טנק בדרגת סמל. הוא שירת כמדריך בבית הספר לשריון, הפגין נחישות ויכולת גבוהה בהדרכת טירונים והיה מיועד לצאת לקורס קצינים. כאדם יסודי מיכאל קרא ספרות טכנית רבה על כל נושא השריון, על כך העידו הספרים הרבים בחדרו שבבסיס ובבית. כתבו מפקדיו: "בהתנהגותו ובפועלו שימש מיכאל דוגמה ומופת לסובבים אותו, ומקור גאווה ואהדה לפקודיו, לחבריו ולמפקדיו". והוסיף רמי, אביו של מיכאל: "בחופשות בבית ראיתי כיצד דאגת לפקודיך היקרים ברגישות. יום ולילה, דאגת להם כאבא דואג לילדיו, בכל נפשך ובכל מאודך". מיכאל נפל בעת שירותו ביום ח' בסיוון תש"ע (21.5.2010), בתאונת טביעה בים בתל אביב. בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר הורים ושתי אחיות למחצה גדולות ממנו – אינה-דניאלה ונטע-לי. המשפחה הקימה אתר אינטרנט לזכר מיכאל, ובו תמונות רבות שלו ודברים לזכרו מאת בני משפחה וחברים רבים. דברי הזיכרון מובאים בעברית ובאנגלית. בשנת 2006 בהיותו תלמיד תיכון בן-צבי, יצא מיכאל עם חבריו למסע במחנות ההשמדה בפולין. מיכאל צילם קטעי מסע באורך של למעלה משלוש שעות מרגשות. החומר המצולם נמצא כמסמך דוקומנטרי באתר יוטיוב ושולב בקטעי סרטים ששודרו בנושא השואה בערוצי הטלוויזיה הישראלית. מדי שנה, סמוך ליום הולדתו של מיכאל, נערך בספורטק בקרית-אונו טורניר כדור-רגל לזכרו ביוזמת המשפחה ומחלקת הספורט של העיריה. באירוע משתתפים חברים מתקופת שירותו הצבאי של מיכאל, חברות וחברים, שמונה קבוצות של ספורטאים פעילים המתחרות על הבכורה המייצגת את רוחו הספורטיבית של מיכאל. תיעוד ותמונות מהטורנירים שהתקיימו במהלך השנים ניתן לראות באתר יוטיוב. במשך שנים יחל מיכאל לקיים תערוכת פיסול של אביו הפסל. צוואתו התגשמה בחודש נובמבר 2015 כשהוצגה תערוכת פיסול בגלריית בית האדריכל ביפו לזכרו של מיכאל בנוכחות קהל רב וחבריו הקרובים. שמה של התערוכה - "מזריחה לשקיעה". בתערוכה הוצגו שעוני שמש ופסלים שנוצרו על ידי אביו אך בהשראתו הישירה של מיכאל. באולם התצוגה ניצבה פינת זיכרון לזכרו של מיכאל ז"ל. לאתר יוטיוב הועלה סרטון שצולם בתערוכה. באתר האינטרנט michaelshy.co.il הועלו הספדים בעברית ובאנגלית מאנשי חינוך, חברות וחברים, כולל צילומים מחייו הקצרים והמלאים של מיכאל. יהי זכרו ברוך.