מיכאל מיכה פביאן

מיכאל פביאן נולד ברעננה, להוריו דורה וצבי שעלו מגרמניה בשנת 1934. בן יחיד היה להוריו.

מיכאל, שכולם הכירוהו כמיכה, למד בבית הספר העממי במושבה ובתיכון רעננה, בימים שהתקיים במבנה 'בית הנוער'. בהמשך למד בגימנסיה הרצלייה בתל אביב.

בן שמונה עשרה התגייס לצה"ל. בהיותו בן יחיד, לא נשלח לחיל קרבי והיה מדריך בחיל הגדנ"ע. הוא סיים את שירות החובה בדרגת סמל.

גם לאחר שיחרורו מן הצבא, המשיך מיכאל כמדריך גדנ"ע בגימנסיה הרצלייה בתל אביב. בשעות אחר הצהריים סייע לאביו בחנות הספרים והעיתונים שנוסדה בשנת 1936 ברחוב אחוזה. לאחר מות האב, ירש מיכאל את החנות וניהלה.

את שושנה לבית פליישר, פגש בחוג חברים. הם נישאו כעבור שנה. נולדו להם אלון, גיא וטלי.

מיכה פביאן היה בן מסור להוריו, איש משפחה ואב למופת. אהוב היה על חבריו, רגיש לצרכי הזולת, קשוב ונכון לעזור בכל עת לכל אדם. הוא היה חבר פעיל באירגון 'רוטרי' רעננה, סייע בקביעות בבית ספר 'מיפתן' בו ערך חגיגות בת ובר מיצווה לתלמידים חסרי יכולת. שנים היה מעורב בפעילות התנדבותית מבורכת בקהילה.

לאחר מלחמת ששת הימים, ביקש מיכה להעבירו מתפקידו כמדריך גדנ"ע ולהתגייס לתפקיד קרבי. בקשתו נענתה והוא נשלח לקורס חובשים קרביים. במלחמת יום הכיפורים הוא גוייס והוצב כחובש בחיל השריון, גדוד 25 חטיבה 460.

ביום 21.10.1973 לחם מיכה בגיזרת תעלת סואץ בציר איסמעלייה. בקרב על 'מוצב חמוטל' הוא נפצע קשה פיזית ונפשית.

מערכת הביטחון העמידה לרשותו את טובי המומחים, בעזרתם הוא נלחם במשך שנים בניסיון לשקם את חייו. שיקומו הפיזי מן הפציעה היה ממושך וקשה. מאבקו לשיקום נפשי נמשך שנים ארוכות, בהן לא הירפו ממנו מראות וקולות שדה הקרב. 'הלם הקרב' הכריעו לאחר שבע עשרה שנות מאבק.

מיכאל נפטר ביום 17.4.1989 והוא בן 49 שנים.

מיכאל ייזכר כלוחם אמיץ לשיקום חייו, בתמיכתם הבלתי נלאית של בני משפחתו וחבריו.

יהי זכרו ברוך.