הרצל ורדי (רוזנבלום)

גם לעיתונאים יש מקום של כבוד בבית הקברות בטרומפלדור. אחד הבכירים שבהם הוא הרצל ורדי (רוזנבלום) שערך את העיתון ידיעות אחרונות והיה מחותמי מגילת העצמאות. וזה סיפורו ד"ר נפתלי הרצל רוזנבלום (14 באוגוסט 1903 – 1 בפברואר 1991) היה עיתונאי ופובליציסט ישראלי, פעיל בתנועה הרוויזיניסטית ולאחר מכן במפלגת המדינה העברית ומחותמי מגילת העצמאות, עורך "ידיעות אחרונות" במשך 38 שנה, עד 1986. נולד בקובנה שבליטא. בצעירותו סבל מקיפוח אנטישמי ולא ניתן לו ללמוד משפטים כחפצו והוא עבר לווינה, שם למד באוניברסיטה משפטים וכלכלה וקיבל תואר דוקטור. מווינה עבר רוזנבלום ללונדון, ובה עבד כעוזרו של זאב ז'בוטינסקי. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והצטרף לעיתון "הבוקר". בשנת 1948 היה רוזנבלום בין חותמי מגילת העצמאות . הוא נענה לבקשתו של דוד בן-גוריון וחתם על המגילה בשם עברי "ורדי" , דבר שעליו הצטער לימים כאשר כעיתונאי וכעורך המשיך לשאת בשם "רוזנבלום" והמוניטין שלו היה בשם זה. בשנת 1948, כשעזריאל קרליבך ובכירי "ידיעות אחרונות" פרשו והקימו את העיתון המתחרה "מעריב", נתמנה לעורך הראשי של ידיעות אחרונות. בתפקידו כעורך ראשי כתב מדי יום ביומו את מאמר המערכת. הוא לא מילא פונקציות אחרות אשר מקובל שהן מתפקידו של עורך ראשי, כגון החלטה על הכותרת הראשית ועל ידיעות שייכנסו לעמוד הראשון ולעמודי החדשות בכלל,. מי שמילא את התפקידים האלה וערך למעשה את העיתון כל אותן שנים היה דב יודקובסקי ששיקם את העיתון והוביל אותו להצלחתו המרשימה במרוצת השנים. רוזנבלום נשא את התואר עורך ראשי של "ידיעות אחרונות" במשך 38 שנה. בשנת 1986 פרש מן העיתון והעלה את זכרונותיו על הכתב בספרו "טיפות מן הים", ובו חוויות ואירועים מחייו ותאור פגישותיו עם אישים. זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות לשנת 1966. זכה בפרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר. בשנת 1988 נמנה עם מדליקי המשואות בטקס פתיחת יום העצמאות. בנו, משה ורדי, היה גם הוא עורך "ידיעות אחרונות".