בן רות וציון. נולד ביום י"ג באייר תשנ"ח (9.5.1998) במושב נתיב השיירה שבגליל המערבי. אחיהם הצעיר של אורון ואיתי.

בר, שכונה על ידי אוהביו בָּרי, גדל במושב בו נולד. בן למשפחה חקלאית שחונך על אהבת האדמה והארץ. בשנותיו הראשונות התחנך בקיבוץ בית העמק, המשיך ללימודים בבית הספר היסודי במושב רגבה ומשם ללימודי תיכון ב"בית חינוך גליל מערבי" בנהריה. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות וקיבל תעודות כמצטיין כיתתי ושכבתי בכיתות י"א ו-י"ב.

בילדותו אהב לשחק בחצר ביתו, כשהמשחקים החביבים עליו כוללים כלי נשק מסוגים שונים, וכך כבר מגיל צעיר היו לו חרבות ורובי צעצוע. כבוגר, אהב לקרוא ספרים העוסקים בהיסטוריה ובמלחמות ישראל, לצפות בערוצי ההיסטוריה והטבע, כגון "נשיונל ג'אוגרפיק" וערוץ "דיסקברי", ולהרחיב את ידיעותיו בכל הקשור לצבא, למלחמות ולכלי נשק.

בנוסף, אהב מאוד ספורט ובעיקר רכיבה על אופניים, איגרוף, מתח וריצה. הוא נהנה מטיולים בטבע, מגלישה או צלילה בים ומהאזנה למוזיקה, בעיקר בערוץ ה-MTV. חובב בעלי חיים היה, אשר גידל במסירות את ג'ולי כלבת המשפחה.

הקשר של בר עם בני משפחתו היה קשר חם וקרוב. הם ראו בו "הנסיך הקטן" של הבית וסיפרו כי הוא היה ביתי מאוד ואהב לבלות זמן איכות בחיק המשפחה.

בהיותו בן שש-עשרה נפטר אביו בפתאומיות, והוא נרתם לסייע בכל הנדרש בעבודות הבית.

בר היה נער שקט, ביישן וצנוע. מסודר ומאורגן, דייקן ובעל משמעת עצמית. נעים הליכות ויחסו לסובביו היה מכבד ומעריך. הוא בורך בכושר מנהיגות, ידע להוביל תוך שהיה רגיש מאוד לסביבתו. קבע לעצמו מטרות והגשים אותן, היה אדם עקשן שידע מה הוא רוצה ואיך להשיג את מה שרצה. ידע להשמיע את האמירה הנכונה בכל עת, ולהפגין חוש הומור שמַחיה את הסביבה.

אוהביו תיארו אותו תוך התייחסות לשמו: "בר: כינוי למישהו שגדל בטבע ומתאפיין בתכונות של פרא וגבורה, כמו 'צמח בר'. אנשים בשם זה מתאפיינים בשאיפתם למסגרת יציבה וקבועה, יש להם רגישות רבה וקשר עמוק למשפחתם... לאנשים אלו כוח אישי להיות מוקד משיכה לסובבים אותם, וכזה בדיוק היה בר שלנו".

מגיל צעיר היה "מורעל" על הצבא, בתיכון שם לו למטרה להתגייס לשירות קרבי בצה"ל והיה נחוש להשיג מטרה זו. הוא הצטרף לפעילות עמותת "אחריי!" כחלק מההכנה לגיוס לשירות קרבי ומשמעותי, הקפיד על אימונים פיזיים ועבר הדרכות שונות תוך שהוא מסמן לעצמו מטרות, מציב יעדים ומתמודד עם האתגרים שבדרך.

בפברואר 2016, קודם לגיוסו לצה"ל, טס עם אורון אחיו לטיול בתאילנד. למד שם צלילה ונהנה מכל רגע.

ביום 25.7.2016 התגייס לצה"ל והגיע בדיוק למקום שרצה – סיירת "גולני". שירותו בסיירת הסב לו גאווה רבה והוא חש שליחות בעשייה הצבאית. הפגין אחריות ומוטיבציה בביצוע המשימות והתפקידים שהוטלו עליו, והיה נחוש לתרום ככל יכולתו ולסייע לחבריו לצוות, כשהוא מתנדב למשימות ומפגין יכולת למידה מהירה ודבקות במטרה.

סובביו סיפרו כי חרף המאמצים הפיזיים והמנטליים שדרש ממנו השירות בסיירת, הוא הקפיד שלא להתלונן, וכאשר היה נשאל על ידי אימו לתחושותיו נהג לענות - "קשה אבל כיף".

במסגרת שירותו הצבאי עבר הכשרות שונות, בהן קורס "מתשאלים קרביים" המכשיר לוחמים לניהול שיח בשפה הערבית במטרה לסייע במניעת חיכוך עם האוכלוסייה המקומית במהלך הפעילות. עם תום הקורס חזר ליחידה כשהוא חדור מוטיבציה ליישם את החומר הנלמד.

ביום 13.2.2018 כשהוא בדרכו עם יחידתו לתעסוקה מבצעית באזור יהודה ושומרון, אירעה תאונה קטלנית. במקום נהרגו בר וסמל ראשון שטו טספו, כעבור שישה ימים מת גם הפצוע סמל ראשון שילה סימן טוב.

סמל בר (ברי) יעקוביאן נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ט בשבט תשע"ח (13.2.2018). בן תשע-עשרה וחצי בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנתיב השיירה. הותיר אם ושני אחים.

בר הועלה לדרגת סמל ראשון אחרי נפילתו.

על מצבתו כתבו אוהביו את המילים שהוא בחר לכתוב על קיר חדרו: "המעז מנצח".

ביוני 2018 נערכה צעדת "בדרכו של בר" בהשתתפות חבריו, משפחתו, חיילים ומפקדים, אשר שחזרה את מסלול הריצה שלו מ"מחנה שרגא" לביתו במושב נתיב השיירה. בנוסף, המשפחה ערכה לזכרו צעדה מודרכת בשבילים ובשדות בהם הוא גדל ואותם כה אהב, ובסיומה נערכו הפנינג ומפגש בבית המשפחה.

בר מונצח בפינת ההנצחה לנופלים ב"בית חינוך גליל מערבי" בו למד, ופינת הנצחה הוקמה לזכרו במושב מגוריו. דף לזכרו הוקם באתר פייסבוק.

הוא מונצח באתר הזיכרון לנופלי "גולני". כן הוקמה אנדרטה לזכר שלושת הנופלים בתאונה בשטח האש בו מתבצעת ההכשרה של לוחמי הסיירת.