בן עקיבא ונגה. נולד ביום כ"א באלול תשמ"ו (25.9.1986) בצפת, אח שביעי לשישה אחים בנים - תומר, ערן, רועי, גל, עמית ויפתח. בהמשך נוספה למשפחה האחות בת. בן גדל בראש פינה, בבית חם מוקף באהבה. משחר ילדותו הרבה לטייל עם המשפחה - ברחבי הארץ בכלל, ובמרחבי הגליל במיוחד.
ראשית לימודיו של בן הייתה בבית-הספר היסודי "וילקומיץ" שבראש פינה, שם אובחן כמחונן, ונשלח לתגבור למידה במכללת תל חי במגמת המחוננים. בן גילה מומחיות מיוחדת במחשבים ובאנימציה והצטיין בתחום הגרפיקה הממוחשבת. בהיותו בן שלוש-עשרה בלבד, זכה, יחד עם חבריו לצוות, בפרס ארצי בקטגוריית סרטי אנימציה. את לימודיו המשיך בן בקריית החינוך "אורט על-שם אברט" שבחצור הגלילית שם למד במגמת אמנות וגרפיקה ממוחשבת. עבודת הגמר שלו עסקה אף היא בתחום זה.
בן היה פעלתן ויוזם. בנערותו, הקים עם חברי ילדות חוג "רולר בליידס" בראש פינה. הוא לא הסתפק בכך והרחיק למטולה כדי ללמוד הוקי קרח. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד" והיה חניך פעיל, יצא לקורס מד"צים ולאחריו הדריך חניכים צעירים.
בגיל חמש-עשרה נתגלה אצל בן גידול בעמוד השדרה. בן עבר ניתוח ארוך ומסובך, והחלים ממנו בהצלחה. חודשים מספר לאחר הניתוח, בינואר 2002, נהרג אחיו ערן, והאסון השפיע עליו מאוד. לאחר נפילתו גילתה המשפחה כי בן נהג לשלוח סיפורים קצרים וציורים לאתר "במה חדשה" באינטרנט תחת הכינוי "שוטף כלים". באתר אפשר להתרשם מיכולת הכתיבה שלו ומתרגום חוויותיו למלל. כתובת האתר: http://stage.co.il/Authors/BenOren.
אהבתו הגדולה של בן וחלק בלתי נפרד מחייו היו טיולים וחיפוש אחר מקווי מים. נחל ראש פינה (הוואדי) היה האתר המועדף עליו. בעזרת חברים קרובים שיפץ בן ברכת טבילה שנמצאה בנחל. לימים זכה המקום לכינוי ה"זולה של בן" (עד מלחמת לבנון השנייה הייתה ה"זולה" נסתרת מעיני כול בשיחי פטל. לאחר נפילת קטיושה בוואדי, עלו השיחים באש והמקום התגלה). כשהיה בן יוצא לחופשת שבת מהצבא, הקפיד לארגן את החבר'ה לטבילה לילית ב"זולה". בשבתות היו אוספים אשפה בשקיות ודואגים לניקיונו של הוואדי.
בשל הניתוח שעבר נמנע מבן לשרת כחייל קרבי והוא שקל להצטרף עם חבריו לגרעין נח"ל.
בן התגייס לצה"ל בחודש דצמבר 2004 ושובץ כתומך לחימה ליחידת "שלדג". כבעל ידי זהב, חשיבה יצירתית ואינטליגנציה גבוהה היה זה תפקיד שהלם את כישוריו. בתפקידו בצבא ובקשריו החברתיים, היה בנץ - כך כונה בפי חבריו - הגורם המלכד. הוא דאג לשמור על קשר הדוק וחם עם משפחתו ועם חבריו, הטה אוזן קשבת ותמיד שמח לעזור ולייעץ.
עם סיום מלחמת לבנון השנייה, לאחר פעילות מאומצת ביחידה, יצא בן לחופשת סוף שבוע ונסע לעין גדי לבקר את אחיו. כחובב טבע מושבע, הלך לטייל לבדו במעלה הר צרויה, מעל נחל ערוגות שבמדבר יהודה. אורך המסלול והחום הכבד ששרר באותו יום גבו מחיר כבד ובן מצא את מותו לאחר שקיבל מכת חום.
בן נמצא על ידי חבריו מהיחידה ביום כ"ה באב תשס"ו (19.8.2006). בן עשרים היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בראש פינה. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ואחות, ואין-ספור חברים המומים וכואבים.