איריס נולדה וגדלה בתל אביב עם ארבע אחיותיה, ומגיל צעיר בלטה ביכולת המנהיגות שלה ובאנרגיה אינסופית.
היא שירתה בצבא כמדריכת כושר גופני בשארם א-שייח', שם הכירה את צביקה, בעלה לעתיד, איש מושב גן חיים.
יחד הביאו לעולם שלושה בנים: רועי, רון וגל.
למדה פיזיותרפיה וסיימה תואר שני בהתמחות בשיקום נוירולוגי, בבית חולים לוינשטיין, כסגנית מנהלת המחלקה לפיזיותרפיה, יזמה והובילה פיתוח של שיטות חדשות לטיפול תוך הקפדה על אנושיות ורגישות למשתקמים ולצוות מעל הכל.
באוניברסיטת אריאל ובקורסים שונים, הכשירה מאות סטודנטים שזכו ללמוד ממנה לא רק את יסודות השיקום אלא ובעיקר את האהבה והמסירות למקצוע ולתפקיד המטפל.
עבור מי שהכיר את איריס, היא היתה ונשארה מושא להערצה ומודל לחיים של נתינה ברוחב לב, אהבה ורצון טוב.
איריס נפטרה ממחלת הסרטן ביולי 2015 בביתה שבמושב גן חיים, מוקפת בבני משפחתה וחבריה האוהבים.
"כל עמל האדם צריך להיות להרבות טוב בעולם, להכריע כל אחד לכף זכות וממילא נעשה היקום כולו יותר נעלה" (הרב קוק)