אידן ברודי
זכרון

אודות

לידה

לידה

13 במרץ, 1981

מקום לידה

ישראל

ראשון לציון

נפילה

נפילה

4 באפריל, 2001

מקום פטירה

משפחה וחברים

Memoriz Plus

אתרים חיצוניים קשורים

אתרי ממוריז+ קשורים

אידן ברודי

1981-2001

בן אירית וברוך. נולד בראשון לציון ביום ז' באדר ב' תשמ"א (13.3.1981), אח צעיר לקארין ולדורין. בן זכר ראשון למשפחתו המורחבת, ולידתו הסבה להוריו, לסבו ולסבתו אושר רב. ילד יפהפה ובריא, בעל עיניים טובות, נעים ונוח, חייכן, אוהב חברה ופעיל.

בגיל שש התברר להוריו שנולד עיוור בעין אחת. החלו תקופות של טיפולים, כולל חבישת רטייה על העין הבריאה ומשקפיים - עד שסירב להרכיבם עוד. ואכן בגיל תשע כבר הגיעה העין לתפקוד של ארבעים אחוזים.

אידן למד בבית-הספר היסודי 'חביב', בחטיבת-הביניים 'זלמן ארן' ובבית-הספר התיכון 'רביבים' בראשון לציון. ההורים אמנם קראו לו עידן, אך בחטיבת הביניים גילה בשכבתו שבעה בעלי אותו שם, והחליט להפוך לאידן. החליט - וכך היה והתקבל על-ידי כולם.

בילדותו החל אידן לשחק כדוריד ב'מכבי' ראשון לציון, והתמיד בספורט זה כל השנים. הוא רחש אהבה רבה למשחק, ואפילו בחגיגת בר-המצווה שלו קושט האולם בכל מה שקשור לכדוריד. בחטיבת-הביניים גברה התעניינותו בידיעת הארץ, והוא השתתף בטיולי הכרת הארץ במסגרת חוגי סיור.

אידן צמח והיה לעלם חמודות חייכן, מנומס ומאיר פנים. אהב את בני משפחתו וכיבדם, והקשר בינו לבין אביו היה חזק במיוחד - שניהם אהבו לנהוג, לשתות, לצחוק ו"ללכת מכות", ואידן העריץ וכיבד מאוד את אביו.

תמיד היה מוקף חברים וחברות, אהב לבלות ולרקוד, להאזין למוזיקה ולשתות קוקה קולה, המשקה המועדף עליו. מספרת אחותו קארין: "דורין ואני חשבנו, שאם אנו מדמיינות את אידן אנחנו רואות אותו יושב בסלון בישיבה המיוחדת שלו עם ה-MTV, סיגריה, מגש של פיצה, ארבעה בקבוקי קולה, מסתכל עלינו ומחייך את החיוך המקסים שלו. ואם אפשר היה להזמין עם הפיצה גם גלידה, לחם שום וכנפי עוף הוא היה מזמין הכל..." אידן ידע להיות חבר לשיחות נפש, ידע לחלוק הומור, ציניות ורכילות אך גם ידע להיות רומנטיקן ולחזר אחרי בנות עם זר פרחים בידו.

בחודש אוגוסט 1999 התגייס אידן לצה"ל, לאחר שבשנה שקדמה לגיוס עשה מאמצים להעלות את הפרופיל הרפואי שלו, שהיה נמוך בשל בעיית הראייה שלו, ולהגיע לחיל קרבי. לאכזבתו הרבה לא התקבל לשייטת או לצנחנים, ונשלח לחיל-התותחנים. עד מהרה הבין שזהו חיל יוקרתי, והוא שאב הנאה משירותו הצבאי. אידן רכש בצבא חברים רבים, ושמר על קשר חם עם חבריו בראשון לציון, שפגשם בחופשות. הוא שירת בגבול הצפון ובספטמבר 2000, עם פרוץ האינתיפאדה, עבר לג'נין. במרס 2001 עבר לשרת במוצב ליד היישוב פני- חבר, ליד חברון.

ביום י"א בניסן תשס"א (4.4.2001) נפל אידן בפעילות מבצעית באזור חברון. לפני הצהריים יצא בנגמ"ש למנחת מסוקים סמוך, לאבטח את הגעתו של שר הביטחון בנימין בן-אליעזר. הנגמ"ש התהפך בדרך, וכל יושביו נהרגו. עם אידן נהרגו: סמ"ר אלעד קוליץ, סמל יקי ברדוגו, סמל עידו קרני, רב"ט אליסף בורוש ורב"ט עידו קליין.

בן עשרים היה אידן בנופלו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ"ר. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון.

בתום השלושים למותו, יצאו ביוזמת המשפחה 12 ג'יפים, ובהם חיילי הסוללה שבה שירת אידן, לטיול לכנרת לזכר ששת ההרוגים. בטיול נרקם קשר חם בין החיילים למשפחות השכולות.

משפחת ברודי אימצה את קבוצת כיתות ח' בכדוריד בראשון לציון, שנקראת עתה 'מכבי אידן' ראשון לציון.

בספריית תיכון "רביבים" בראשון לציון הוקמה 'פינת ארץ ישראל' לזכר אידן, ובה ספרים בנושא הכרת הארץ. מדי שנה, עורך בית הספר חידון בנושא ידיעת הארץ ולזוכה מוענקת מלגה על-ידי המשפחה.

לקראת יום השנה למות אידן הוציאה משפחתו חוברת לזכרו.

טוען זכרונות...

רוצה לשתף את הזכרונות שלך?
רק משתמשים רשומים יכולים להעלות זכרונות לאתר וליצור אתרים חדשים.