אושר דמרי
זכרון

אודות

לידה

לידה

13 באוקטובר, 1985

מקום לידה

ישראל

נתניה

נפילה

נפילה

17 ביולי, 2006

מקום פטירה

משפחה וחברים

Memoriz Plus shira baror

אתרים חיצוניים קשורים

אושר דמרי

1985-2006

בן אביגיל וג'ראר. נולד ביום כ"ח בתשרי תשמ"ו (13.10.1985) בנתניה, אח בכור ליובל ושובל. כאשר עלה לכיתה א' בבית-הספר היסודי "בן-גוריון" בנתניה, כבר ידע לקרוא ולכתוב. אושר היה ילד חכם ונבון, התחנך לערכים ולמוסר לתפארת כל אם ואב. את לימודיו סיים בהצלחה רבה בבית-הספר התיכון העירוני המקיף "ש"י עגנון" בנתניה ובידו תעודת בגרות מצוינת.

מאז ומעולם נמשך אושר לספורט על כל גווניו. הוא השקיע רבות בשיפור כושרו הגופני, פיתח את הגוף והשרירים ולא פסק להתעמל. מדי יום רץ שישה קילומטרים לאורך חוף הים ואת כל אימוניו עשה לפי הכתוב בספרים - הקפיד על נשימות נכונות ועל שחרור שרירים לאחר פעילות. גם לאחר גיוסו דאג לשמור על רמה גבוהה של כושר גופני.

אושר היה רציונליסט בנשמתו, עם שתי רגליים על הקרקע. בשעות הפנאי נהג לקרוא ספרים ששיקפו ראיית חיים מציאותית ומעשית. כציוני משכמו ומעלה, גילה מוטיבציה גבוהה מאוד לשירות הצבאי וחלם להיות טייס. סמוך לגיוסו עבר את מבדקי הטיס והתקדם בתהליך. משנשר, עשה את כל המאמצים על-מנת להתגייס ליחידה קרבית לוחמת שכן שאף לשרת כלוחם ולתרום ככל יכולתו.

אושר התגייס לצה"ל בסוף חודש נובמבר 2003, יצא לגיבוש של הגדודים והתקבל לגדוד "חרוב" שבחטיבת כפיר. לכל אורך שירותו נתן את המיטב, היה חייל מצטיין ונערץ בעיני כל סובביו. הוא השלים את מסלול הטירונות המפרך והממושך ובזכות היותו חייל מצטיין נשלח לקורס מ"כים. בסיום הקורס החל לפקד על טירונים אך בתום הטירונות של חייליו ביכר לשוב ולשרת כחייל רגיל, כי רצה להיות "כמו כולם"; צניעותו של אושר הלכה לפניו והוא התקשה לתת פקודות לאחרים. הוא היה בחור דייקן ואסתטי, אהב יושר ואמינות.

אושר תיכנן תוכניות רבות להמשך חייו. הוא שאף להמשיך ללמוד וחלם לנסוע לחו"ל עם החברים מהצבא. אך חודשיים בלבד לפני סיום השירות נגדעו באחת כל תכניותיו.

ביום כ"א בתמוז תשס"ו (17.7.2006) נפל אושר בקרב בשכם. לפנות בוקר נכנס כוח של לוחמי גדוד "חרוב" לקסבה של שכם במסגרת פעילות למעצר מבוקשים, ובהם מחבל מתאבד שהתכוון לצאת לפיגוע באזור השרון. לקראת סיום הפעולה, בארבע וחצי לפנות בוקר, הופעל על הכוח מטען צד רב-עוצמה. אושר ספג בגופו את מרבית הפגיעות, הרסיסים וההדף, ונהרג במקום. עוד שישה מחבריו נפצעו. חילוץ הנפגעים התנהל תחת אש; מאוחר יותר הסגיר עצמו המחבל המתאבד לידי צה"ל. לימים, חיסלו חיילי גדוד "חרוב" את המבוקש שהכין את המטען שממנו נהרג אושר, בדיוק במקום שבו נפל.

אושר היה בן עשרים-ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בנתניה. הותיר הורים, אח ואחות.

התקשורת הכתובה והאלקטרונית סיקרה בהרחבה את האירועים בשכם ובכתבות שנתפרסמו בעיתונות נכתב רבות על אושר. משפחתו קראה לחנות הפרחים של המשפחה על שמו: "פרחי אושר", וכדברי אביו: "אושר היה מלאך, הפרח של הבית."

טוען זכרונות...

רוצה לשתף את הזכרונות שלך?
רק משתמשים רשומים יכולים להעלות זכרונות לאתר וליצור אתרים חדשים.