אורי שחור
זכרון

אודות

לידה

לידה

16 בינואר, 1976

מקום לידה

כפר סבא

פטירה

פטירה

18 ביולי, 1995

מקום פטירה

משפחה וחברים

Memoriz Plus Agent Memoriz-Plus

אתרים חיצוניים קשורים

אורי שחור

1976-1995

אורי, בן יהודית ודב, נולד בכפר סבא ביום י"ד בשבט תשל"ו (16.01.1976), אח לישי.

כאשר סיים את בית הספר "יבנה" ברעננה עבר אורי למכינה בכפר סבא, "קרית יעקב הרצוג". השינה מחוץ לבית הייתה מאוד קשה עליו משום שאורי היה רגיש מאוד וקשור מאוד לבית. לאחר שיחות ושיכנועים הוא התגבר על המכשולים, השתלב יפה וגילה כושר מנהיגות מעולה.

כשרון הקריאה בתורה התגלה כאשר אורי קרא את פרשת 'בשלח' בשבת הבר-מצווה. "קריאה שוטפת, קול מדהים" אמרו כל שומעיו. מאז התחיל שוקד על קריאה בתורה, ובעידודו של אביו למד גם לקרוא את חמש המגילות בנוסח ירושלמי. לקראת סיום המכינה בכפר סבא, והוא בן 15, אורי היה מצוי בסערת רגשות. התחילו אצלו ההתלבטויות לגבי המשך הדרך. התלבטויות לגבי כיוון תורני. הוא עשה צעד יוצא דופן המעיד על אומץ ונחישות, וביקש להירשם לישיבת "נתיב מאיר" הנושאת אופי תורני יותר. בישיבת "נתיב מאיר" התעניין והתעמק רק בנושאים האהובים עליו - לימוד התורה, לימוד הגמרא. אורי הפך לבן תורה, הנהנה להסתופף בין תלמידי חכמים, לומד, מתעמק ומתעניין.

לאחר כתה י' החליט אורי לעזוב את בני עקיבא. הוא לא ניתק קשרים עם חבריו מהמדרשיה, למרות שכבר לא למדו איתו. גם דרכם הדתית הייתה שונה משלו. חבריו מעידים ששמר איתם על קשר מתמיד וכיבד את דרכם. מעולם לא העיר להם, הוא ידע לכבד כל אדם, גם אם דרכו הייתה שונה משלו. אורי קיבל עליו דברים לאחר מחשבה מעמיקה ובדיקה מדוקדקת. בכיתה י"א ביקשו מאורי להדריך בסניף צפון ברעננה, סניף שיש בו מעט חניכים, אך חניכים הזקוקים למדריכים תומכים שישלימו את מה שחסר להם בבתיהם.

אורי קיבל על עצמו את התפקיד מתוך שליחות. דאג לחניכיו כמו אב מסור, אם במימון לטיול לחניך שאין ביכולת הוריו לממן, שק שינה, תרמיל וכל מה שחסר. דאג להכין שעורים ופעולות לחניכיו - והצליח לקשור את כולם אליו. אורי היה שם דבר בסניף צפון - כך מעידים עליו חניכיו והמדריכים שעבדו איתו.

אורי הקפיד מאוד בכיבוד אב ואם. העדינות והרגישות שלו היו תכונות בולטות מאוד. יחסיו לאחיו היו יחסי תמיכה ועידוד, לעולם לא התרסה. תמיד קיבל באהבה ובהבנה גם דברים שלא היו לרוחו. אם רצה לומר משהו עשה זאת רק ברמז דק. לאורי היה חוש הומור נהדר. כשסיפר בדיחות, או שהיה מתגלגל מצחוק ולא יכול היה לסיים את המשפט או שהיה מחייך בזוית הפה - חיוך עדין, מתוק ושובה לב.

כשרון הקריאה בתורה, השירה והחזנות אצל אורי היו מושא גאוות המשפחה. התגשמות חלומות של אביו. האב חיזק אותו והמריץ אותו לעסוק בכך - להתמיד וללמוד עוד ועוד. השירה והחזנות התחבבו על אורי מאוד. לקראת סוף י"א אורי מגבש דעה ומחליט להמשיך ללמוד בישיבת "מרכז הרב", למרות ניסיונות לשכנעו שעליו לבחור בישיבת "הסדר". אורי למד, השקיע והתמיד, ולפי דברי החברים תמיד היה ספון בבית המדרש על הסטנדר.

הוא הקפיד להתקשר הביתה אחת ליומיים, תמיד שואל ומתענין בשלום כולם, תמיד מסיים את השיחה "כל טוב והצלחה בכל". אורי נהג לומר דבר תורה בבית הכנסת "רעות" בלילות שבת, בין "קבלת שבת" ל"מעריב". דיבר ברהט, פתח וחתם את הדברים בצורה מדהימה. תמיד התפעלו מדבריו, כיצד הוא עולה ומדבר ללא דף ואפילו בלי ראשי פרקים. דיבר ברהיטות והסביר יפה כאדם המסביר את עצמו - את דבר חייו - דרך התורה.

בשבת התרוצץ פעם בבית הכנסת ב"רעות" ופעם בבית הכנסת ב"מוריה" וקרא בתורה. ותמיד, כשהתקשרו ביום חמישי בערב וביקשו שיקרא בתורה, לא יכל לסרב, ולאחר שהסכים רטן "למה אני כזה טוב?". התכונות הבולטות של אורי היו צניעות, תמימות, יושר, שכל ישר והבנת צרכו של כל אחד. ובאמת הוא הבין כל אחד והיה מרוצה מכל אחד. כולם ציפו שיגדל לתורה ולמעשים טובים וימצא את עתידו בין יושבי בית המדרש. אורי אהב את ארץ ישראל ולא רצה לצאת ממנה.

ביום שלישי כ' בתמוז תשנ"ה (18.07.1995) יצאו אורי וידידו, החייל אוהד בכרך, לטיול בואדי קלט הסמוך לירושלים. בצהרים התגלו גופותיהם ליד המעיין, אחרי שנרצחו ביריות ע"י מחבלים כשנחו על שפת הבריכה בואדי. אורי היה בן 19 במותו. הותיר הורים, שני אחים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין ברעננה.

טוען זכרונות...

רוצה לשתף את הזכרונות שלך?
רק משתמשים רשומים יכולים להעלות זכרונות לאתר וליצור אתרים חדשים.