אורי רובין

אורי רובין (ג'רי רובין), נולד בשנת 1961 הרביעי מבין חמשת אחיו. מלא שמחה ואהבה לכולם, בליבו תמיד היה ילד, היה מגיע לבית של סבתא בחגים ובשבתות ומדהים אותנו כל פעם מחדש.  אורי בילדותו, היה מלא אנרגיה וחילק אהבה לכולם, תמיד היה שמח וגורם לכל אחד לחייך, לאחר שגדל קצת הלך לפנימייה שבה התחיל ללמוד ספרות, (מלשון לספר, ספר) ושם הבין שזה עתידו.. אורי היה מספר אנשים לפי איך שהוא חושב שמתאים לאותו בן אדם, היה לו ידי קסם, שום ספר לא סיפר כמו אורי גם כשהוא היה עוד בן 16-17. בצבא שירת בתור ספר ונהג בוס ובגיל 21 לאחר שיחרורו מהצבא פתח עסק ברמת גן שבו השקיע את כל הנשמה ומילא את המקום בכל החום ואהבה שהוא יכול. עם הזמן העסק רק עלה והצליח, התפתח, גדל מספר הלקוחות הצטרפה לעבודתו אנה, וכך הרבה אנשים למדו והכירו את אורי ואת אופיו. בימי שישי לאחר שהיה מסיים את עבודתו היה נוסע לאימו, (רחל), לאכול מהאוכל החם שהכינה לכבוד יום השישי, המפרום והקוסקוס וכמובן החריימה החריף שכולם אהבו. לאחר שגדלו הוא, אחיו ואחותם הגדולה והקימו כל אחד משפחה, היו נפגשים לחגים בדרך כלל אצל האמא והאבא (יוסף זל ורחל)  והיו מעבירים את החגים בכיף ובשמחה וצהלה, שרים רוקדים ומצלמים את הכל שישאר זיכרון. פסח אצל משפחת רובין זהו חג מיוחד, יושבים כולם סביב השולחן, מקריאים את ההגדה וכל אחד מקריא בתורו את החלק שלו. לאחר כל הברכות היה הולך אורי להחביא את האפיקומן בחדר ילדים ומיד אחרי זה כולם רצו מהר מהר למצוא איפה אורי החביא. כל הזכרונות הללו נמצאים אצל אורי, ישנם סרטונים של הילדים ושל כל המשפחה מגיל קטן מאוד ובחלקם תוכלו לצפות בסרטי וידיאו ושמע באתר. אורי היה מחובר מאוד למשפחה, להורים, לאחים לאהבה, לאוכל, לשמחה, לאמא, למקצוע שלו, אין כמוהו! בנוסף להכל, היה אורי חולה סכרת, ביום בו קיבל דום לב, כמה שעות לפני כן לא הרגיש טוב וחשב כי ירד לו רמת הסוכר אז הכין לו תה עם הרבה סוכר. אשתו (דבי) ישבה בקצה המיטה ולא הלכה לישון כי חששה שקורה משהו, ואז הוא קיבל את הדום לב, מיד הילדים הגיעו לחדר והתחילו לעסות לו את הלב ולהתקשר לאמבולנס, האמבולנס הגיע תוך 12 דקות בערך ומשך שעה וחצי ניסו להחיות אותו. לאחר מכן הגיע לבית חולים למשך 10 ימים ובסוף הגיע יומו. בתאריך ה-18/12 עלתה המשפחה לבית הקברות. אורי אתה בליבנו תמיד וחסר מאוד!