בנם הצעיר של אתי ומשה. נולד ביום י"ט בסיוון תשל"ט (14.6.1979) ברעננה, אח לשחר וליעל.

הוא גדל והתחנך ברעננה, בן למשפחת חסן הנודעת בעיר. למד בבית הספר הממלכתי דתי "יבנה", המשיך בישיבת "בני עקיבא" וסיים את לימודיו התיכוניים בתיכון "אמי"ת רננים" ברעננה.

רועי היה נער יפה תואר ויפה נפש, בעל סבלנות אין קץ, שנהג בהתחשבות, באדיבות, בנימוס ובכבוד כלפי כל בן אנוש עימו בא במגע, בין אם היה מבוגר ובין אם ילד.

הוא ידע להתייחס לדברים בכובד ראש ובעומק כשנדרש לכך ולא מנע מעצמו להשתטות כילד, בכל מקום שנתאפשר הדבר. הוא אהב לצחוק ולהצחיק, לבדר את בני משפחתו וחבריו, לכן תמיד היה "מסמר" האירוע. רועי היה נער מלא מרץ ושמחת חיים, שופע חיות וחיוניות. אִפיין אותו החיוך שבזווית פיו, חיוך שובה לב שעיטר את פניו והיה כחלק מהתווים עמם נולד. "הוא חייך חיוך כובש לכולם, כאילו אין דאגה בעולם, כאילו נועדנו כולנו להסתובב כאן ולחייך זה לזה," אמרה אמו. ולחיוך נלווה תמיד מבט חמים שהביע את שמחת החיים הבלתי נדלית שפיעמה בו דרך קבע. בשמחה זו הוא היטיב, בכישרון רב, להדביק את כל הסובבים אותו – את בני הבית, את בני המשפחה המורחבת ובעיקר את חבריו.

עבור חבריו היה רועי אהוד, דמות מובילה ומרכזית בחבורה. הוא היה אהוב הבנות, והחברים ידעו שאצלו ימצאו תמיד אוזן קשבת והבנה, מהולים בהומור בריא. ביתו שימש כמרכז למפגשים חברתיים, ומחדרו נשמעו תדיר צחוקים ופטפוטים בקולי קולות של חדוות נעורים.

ישר וטוב לב, בן, אח וחבר אוהב ומסור היה רועי. ידע להשפיע כמויות אדירות של אנרגיה חיובית, אהבה וחיוכים על בני דודיו הקטנים, שעבורם הוא היה דמות להערצה. הם אהבו אותו, כיוון שידע לשעשע אותם, ולעתים היה לוקח אותם לבילויים ולקולנוע. ובכלל, הייתה לרועי שפה משותפת עם ילדים צעירים.

בלימודים היה רועי תלמיד חכם, שנון, חד ומפולפל מאין כמוהו. הוא למד גמרא לחמש יחידות, ובבחינת הבגרות בגמרא קיבל את הציון 100. היה לו ידע עצום בענייני דת וחבריו מספרים שכמעט ולא ניתן היה לנצח אותו בוויכוח.

אחרי התיכון עבר למכינה קדם-צבאית ביחידת "קשת" ברמת הגולן.רועי התגייס ב-24 במרס 1998 לחיל ההנדסה הקרבית והוכשר בבהל"צ 14 (בית ספר להנדסה צבאית). למרות הזמן המועט שהספיק לשהות בחיל, הוא הותיר בו את רישומו העז.

ביום המימונה נסע רועי להלוויה של סבתו, ועימו שחר אחיו. בדרכם, בצומת בית ינאי, נפגע רכבם בתאונת דרכים קשה. רועי נהרג ושחר נפצע קשה בראשו. אחותם יעל נסעה ברכב סמוך והייתה עדה לתאונה.

טוראי רועי חסן נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ג בניסן תשנ"ח (19.4.1998), והוא בן תשע-עשרה בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי ברעננה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

על מצבתו של רועי חקקה המשפחה את המילים: "אילנות צעירים, הרכינו ראשכם! אילנות צעירים – נגדע התמיר שבכם!"

רועי היה עלם חסון וגבה קומה; בן ונכד למופת, גאוות הוריו, אחיו ומשפחתו המורחבת. להלווייתו הגיע המון רב. זרם האנשים האדיר השׂתרך בשעה מאוחרת בלילה באיפוק ובדממה מחרידה שהביעה את גודל ההלם מהבשורה המרה.

חבריו הקרובים שהכירוהו והתוודעו למעלותיו הייחודיות, חשים את חסרונו הצורב וממשיכים לבקר את הוריו. חלקם השתחררו מהצבא, יצאו לטייל בעולם, חזרו, נישאו והולידו ילדים.

חודשיים לאחר שרועי נהרג הקימו הוריו, אתי ומשה חסן, את עמותת קרן "רועי לא אחסר" לזכרו של בנם. "... בעקבות אובדנו של בננו, מצאנו בעשיית מעשי צדקה וחסד, דרך להפיח רוח חיים בזכרו של רועי," אמרה אתי בדברים שנשאה בפני ההורים השכולים בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל תשס"ה. העמותה מרבה לפעול בשיתוף העירייה ולסייע לתלמידים נזקקים ברעננה בתחומים מגוונים: קניית ספרי לימוד, עזרה במימון טיולים של בתי ספר, ארוחות חמות, טיפולי שיניים, חלוקת מחשבים לילדים וכל סיוע נדרש אחר. לדוגמה: העמותה יזמה פעילות ללימוד ילדים עם מוגבלויות לרכוב על אופניים ב"פארק רעננה". הפעילות נקראת "בכל אופן רוכבים". קרן "רועי לא אחסר" מארגנת יום התרמה שנתי, בעזרת תלמידים מתנדבים. מפעל הקרן לזכר רועי הולך ומתרחב מדי שנה, ובעקבות הפעילות האינטנסיבית, קיבלה אתי את תואר "אשת השנה" של רעננה על פעילות התנדבותית למען הקהילה. הוריו רואים בקרן שליחות – המשך אמונתו ודרך חייו של רועי.

אתי מסבירה כי הקמת העמותה נתנה להם את כוחות הנפש להמשיך: "אנחנו מרגישים שבאמצעות מפעל חשוב זה אנחנו מצליחים להנציח את שם בננו. אלפי ילדים ומשפחותיהם מזכירים אותו, המשרד שלנו בבית וכולם מתקשרים לכאן, השם שלו מוזכר לפחות מאה פעמים ביום. מגיעים לכאן עשרות מכתבים ביום על שמו, בעיר כולם מכירים את העמותה. זה גורם לנו להרגיש שהוא עוד איתנו ומלווה אותנו. אנחנו מרגישים שרועי ממשיך ללוות אותנו, ויש לנו סימנים כל הזמן. אם זה בעקבות ציפור דרור שנכנסת אלינו בסיטואציות שונות לבית, או פרפר שמגיח משוּמקום. לנו אין ספק שרועי מביט בנו מלמעלה בחיוך מלא גאווה וסיפוק. ובכל זאת, הנחמה... עדיין בוששה מלהגיע."

האח, שחר: "הפעילות בעמותה מקלה עלינו קצת כי ככה אנחנו מרגישים שאנחנו מסייעים לילדים אחרים בשמו".

הקרן צומחת, מתפתחת ומסייעת למספר רב מאוד של ילדים ברעננה. האב, משה: "לשמחתנו, כל אירוע שאנחנו עושים על שמו של רועי מצליח. זה מאוד מחזק אותנו".

בשנת 2008 שוקמה חורשה ותיקה בשכונת שבזי ברעננה, שהייתה חלק בלתי נפרד מנוף ילדותו של רועי, והפכה ל"חורשת רועי" – פינת חמד ירוקה לזכרו. הפרויקט בוצע בשיתוף משפחת חסן ועיריית רעננה, ובמסגרתו נשמר החורש הטבעי, נוספו שבילי הליכה ומתקנים שונים. במרכז החורשה הוקם פסל שבמרכזו כדור אבן המסמל מחזוריות, והוא מונע על ידי אנרגיית מים המסמלים מקור חיים, ואת הקשר המחזורי שבין ארץ לשמים. על הפסל נחרט הפסוק "מזמור לדוד, ה' רועי לא אחסר", הפותח את פרק כג בספר תהילים.

פעולות הנצחה נוספות: הרב אביחי קצין ייסד בבית המדרש שלו "ראשית" תכנית מיוחדת בשם "שיננתם", על שם רועי שהיה תלמידו. התכנית מיועדת לאבות הרוצים ללמוד תורה עם ילדיהם. בבית ספר "אמי"ת רננים" הוקמה "כיתה בטבע" על שם רועי, במבנה של אמפיתיאטרון ובמה, שם נערכים בין היתר טקסי יום הזיכרון של בית הספר. בבית הכנסת בעיר הוכנס ספר תורה על שמו.

הוצאה לאור

פודקאסט

המר זכרונות לפורמט דיגיטלי

הזמן שלט עם קוד QR