בן שלום ורבקה. נולד ביום ח' בסיון תשי"א (12.6.1951) ברעננה להורים ילידי המושבה וצאצאי מייסדיה. רון למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון על שם אוסטרובסקי - שניהם ברעננה. בהיותו חבר "המחנות העולים" הצטרף בתום לימודיו לגרעין "אשכר", אשר נועד להצטרף לקיבוץ פלמ"ח-צובה שבפרוזדור ירושלים, מייסודם של משוחררי הפלמ"ח. רון היה חבר להקת הזמר שעל-יד בית הנוער ברעננה וגם חיבר שירים ללהקה. הוא היה מתופף בתוף וניגן באקורדיון החל מגיל תשע. הוא היה פעיל בגדנ"ע ואהב לאסוף מטבעות. אף-על-פי שבתקופת בית-הספר התיכון היה סגור מעט ולא ניתן לגלות את אשר עם לבבו, היה בעל נפש פיוטית ונתן ביטוי לרגשותיו בכתיבת דברי שירה.

הוא גויס לצה"ל בסוף יולי 1969 ושירת במסגרת הנח"ל בהיאחזות קליה וגלגל בבקעת הירדן. הוא השאיר את רישומו על כל מכריו וחבריו לנשק בנימוסיו הטובים: הוא היה מקדים ב"שלום" לבבי ובחיוך מבוייש במקצת את כל מי שפגש בדרכו. כאשר רצה לומר דבר מה היה מבקש סליחה תחילה. בערבי ההוי בקליה, היה הוא עמוד התווך וגם כשהחברים היו עייפים מאוד, היה פוצח בשירה כדי לעודד את החבורה כולה. הוא היה הרוח החיה בכל פעילות תרבותית ובחיי החברה, במסגרת הקשה של חיי ההיאחזות. מפקדו של רון גילה בו חבר לשיחה וחבר לצוות העוזר לסגל לתכנן את החיים ולהפוך את השיגרה האפורה למעניינת ולעליזה יותר. תמיד היה חיוך בעיניו ושירה על שפתיו.

אור ליום י"ז בסיון תש"ל (20.6.1970), נפל על גדות תעלת סואץ בהפגזה מצרית על המעוז בו לחם. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברעננה. חוברת לזכרו בשם "רון" הובאה על-ידי חבריו בנח"ל ועל-ידי קיבוץ צובה. בחוברת נאספו אחדים משיריו של רון, חיבוריו ומכתביו;

לזכרו הוקם "בית רון" (המשביר), על אדמת המשפחה.