בן הזקונים של אוסי ויורם. נולד ביום י"ז בטבת תשס"ב (31.12.2001) במושב צופית שבדרום השרון. אח קטן לשחר ולעמרי.

יובל גדל והתחנך בצופית, למד בבית הספר היסודי במושב ובבית הספר השש-שנתי על שם עמי אסף בבית ברל. בתיכון בחר ללמוד במגמת "משפט עברי".

מגיל צעיר מאוד אהב מוזיקה, טיולים וכדורגל, והיה אוהד שרוף של קבוצת "הפועל כפר סבא" ושל קבוצת הכדורגל הבריטית "ליברפול". בעצמו היה כדורגלן מצטיין ושיחק כמגן שמאלי בקבוצת הכדורגל "הפועל עליה כפר סבא", עד שקרע את הרצועה בברך בגיל שבע-עשרה.

בעקבות הפציעה, עודכן הפרופיל הרפואי שלו בצה"ל לפרופיל נמוך יותר. יובל, שתמיד חלם לשרת ביחידה מובחרת, נלחם על מנת להעלות אותו חזרה והחל תהליך של שיקום ואימונים. כשהבין שלא יצליח להעלות את הפרופיל כפי שרצה, החל לחפש מסלול צבאי אחר שבו יוכל למלא את השירות המשמעותי ביותר ולהשפיע על כמה שיותר אנשים.

כחלק מתהליך החיפוש, החליט עם סיום התיכון לדחות את הגיוס בשנה ולהצטרף למכינה הקדם-צבאית "תבור" בנוף הגליל. שנה זו הייתה משמעותית מאוד עבורו. הוא טייל ברחבי הארץ, למד המון על ציונות ועל עם ישראל, רכש חברים וחברות והתכונן לצבא פיזית ומנטלית. במהלך שנה זו, קיבל החלטה לגבי המסלול הצבאי הנכון עבורו, והבין שמקומו בחיל השריון.

הוא סיים את שנת המכינה כשלפניו מספר חודשים פנויים עד תאריך הגיוס. במקום לנצל אותם כדי לטוס לטיול, לנוח או לבלות, החליט להישאר בהתנדבות כמדריך בוגר לחניכי המכינה החדשים.

ב-5.12.2021 התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון.

בתום הטירונות והאימון המתקדם שובץ לחטיבה 7 ולאחר סיום המסלול יצא לקורס מט"קים, מפקדי טנקים. משם המשיך ישירות לקורס קצינים, אותו סיים בהצטיינות מופת, ולאחריו שובץ כמ"מ (מפקד מחלקה) בקורס מט"קים, אחד התפקידים הנחשקים בחיל.

כקצין ומפקד מצטיין, האמין בשירות צבאי משמעותי ואמר בכל הזדמנות: "מי שיכול, צריך". בכך, התייחס הן לביצוע משימה רגעית בסביבה הקרובה של המשפחה, החברים והקהילה, והן למובן הרחב של התגייסות לצבא, תרומה למדינה והגנה עליה.

הסטטוס שלו בוואטסאפ היה משפט נוסף שאפיין אותו: "השמיים הם הגבול והדרך דרך ארץ". הוא שאף הכי גבוה שאפשר, חלם בגדול, אבל האמין שהכול צריך להיעשות תוך ראיית האחר והקפדה על דרך ארץ.

הוא אהב את הארץ ואת המדינה בעוצמה רבה, יותר מכל דבר אחר. לא היה מעיין שלא רחץ בו, לא היה שביל שלא הלך בו, לא היה שיר שלא שר עם גיטרה ופק"ל קפה. לכל מקום הגיע מצויד בחיוך ענק, מפזר סביבו קסם ואור. הייתה לו יכולת מופלאה להכיל, לחבר ולגעת בכל אדם שפגש, ולגרום לכל מי שמשוחח איתו להרגיש שהוא הכי חשוב לו בעולם באותו רגע.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

יובל יצא הביתה לסוף השבוע של שמחת תורה, ועם פרוץ המתקפה הוקפץ חזרה לצבא. הוא הגיע לבסיס "שיזפון" על מנת להצטייד ולהתכונן ללחימה, ויצא להגן על הגבול ועל היישובים בעוטף עזה. לחייליו כתב: "עכשיו זה התור שלנו... בשביל זה התגייסנו לצבא".

ביום הרביעי ללחימה, יום שלישי, ה-10 באוקטובר, שוחח בשעות הערב עם הוריו. הוא ציין את הזכות שניתנה לו להילחם ולהשתתף בהגנה על יישובי העוטף והוסיף בגאווה שצה"ל משנה את המערכה לטובתו. גם בימים קשים אלו של לחימה, שמר לאורך כל הדרך על החיוך שאפיין אותו.

למחרת, בשעה 6:30 בבוקר, נפל בקרב ליד קיבוץ כיסופים.

סגן-משנה יובל יפה נפל בקרב ביום כ"ו בתשרי תשפ"ד (11.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בצופית. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן.

לאחר נפילתו, הוקמה עמותת "זוכרים את יובל", שמטרתה להמשיך להפיץ את האור והטוב שהביא לעולם. העמותה מסייעת לחיילים בודדים ולחיילים ממשפחות מעוטות יכולת, ויוזמת פרויקטים שונים להנצחתו של יובל, בהם: הקמת מגרש כדורגל בצופית, הקמת "מצפה יובל" במכינת "תבור" שבה למד, עריכת טורניר כדורגל בערבה בשיתוף גדוד 196 של חיל השריון, ועוד.

אתר לזכרו של יובל, הכולל פירוט על פעילות העמותה ואפשרות לתמוך בעשייתה, הוקם תחת השם "זוכרים את יובל".

עמודים לזכרו נפתחו גם באינסטגרם, תחת השם remember_yuvalyoffe, ובאתר memoriz.plus.

אחיו, שחר, כתב טור לזכרו באתר "הארץ". הטור פורסם במגזין הספורט של האתר במסגרת פרויקט מיוחד ליום הזיכרון לחללי צה"ל תשפ"ד.

הוצאה לאור

פודקאסט

המר זכרונות לפורמט דיגיטלי

הזמן שלט עם קוד QR