בן אביגיל וצבי. נולד ביום ז' בחשוון תשמ"ג (24.10.1982) בירושלים. בן בכור להוריו, אח לגילה, רעיה, עטרת, שמעון, אביה ויעקב. כשהיה בן שלוש שנים וחצי עברה המשפחה לקרני שומרון.

יהודה החל את לימודיו בבית-הספר הממלכתי-דתי 'משואה' והמשיך ל'ישיבת השומרון' התיכונית בקרני שומרון, אותה סיים בהצטיינות יתרה. יהודה היה חניך בסניף תנועת 'בני עקיבא' ביישוב, עבר קורס חובשים והתנדב בתחנת מד"א המקומית. בתקופת התיכון היה יהודה שותף לפרוייקט התנדבותי, שבמסגרתו הדריך נערים ומבוגרים לוקים בשכלם ששהו בכפר נחמן ברעננה.

בתום לימודיו התיכוניים חיפש יהודה מקום שישלב לימוד תורה עם שירות צבאי. כבר כנער התעניין מאוד בנושאי אמונה, היסטוריה וסוגיות פילוסופיות, ורצה להמשיך ללמוד במקום שאופיו הרוחני והתורני יתאים לו. הוא מצא את שחשקה נפשו בישיבת ההסדר בעתניאל, שהצטרף אליה.

הלימוד היה חלק מרכזי וחשוב בחייו של יהודה. הצורך והסקרנות להשכיל, להבין, ללמוד ולדעת היו טבועים באישיותו. בלימוד הגמרא חיפש יהודה מבנה אמיתי ופשוט של הסוגיה. הוא השתדל והתאמץ בסידור הסוגיה באופן ברור ונהיר, ערך טבלאות, הגדיר הגדרות, ושאף להגדרה יסודית של 'מה נאמר', שהיא המפתח להבנת 'למה נאמר'.

הסקרנות ויכולת הלימוד של יהודה הקרינו על סביבתו, משפחתו וחבריו. בקיאותו בתחומים מגוונים הפתיעה לעתים אף את הקרובים לו ביותר, ושימשה דוגמה ומופת לאחיו ולאחיותיו. ליהודה היו תחביבים רבים, ביניהם עולם המחשב, איסוף בולים וקריאת ספרים ממגוון תחומים.

בחודש יוני 2002 התגייס יהודה לצה"ל ושב ללמוד בעתניאל במסגרת ישיבת ההסדר.

בליל שבת כ"ג בטבת תשס"ג (27.12.2002) נפל יהודה בקרב בעתניאל. יחד עם שלושה מחבריו לישיבה הוא שימש כתורן מטבח בסעודת השבת, ובעוד הם מכינים את הגשת המנה העיקרית פרצו למטבח שני מחבלים ופתחו באש. ארבעת תלמידי הישיבה שהיו במטבח נהרגו במקום. עם יהודה נהרגו סמ"ר נעם אפטר, והתלמידים צביקה זימן וגבריאל חוטר.

ארבעת התלמידים הצליחו לסגור את דלת המעבר לחדר האוכל, ובכך הצילו את חיי הבחורים באולם. המחבלים חוסלו על-ידי חיילים לאחר קרב קצר.

בן עשרים היה יהודה בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרני שומרון. הותיר אחריו הורים, ארבע אחיות ושני אחים.

הוצאה לאור

פודקאסט

המר זכרונות לפורמט דיגיטלי

הזמן שלט עם קוד QR