בן ביטדגה ופנטאו. נולד בשנת תשמ"ד (1984) באתיופיה, בכפר דיג'ב. ילד שלישי במשפחה, אח צעיר של הבכורה אברש ושל טדסה (טדי) והאח הגדול של אורי, ישראלה ומזל.

ב-25 במאי 1991, כשהיה בן כשבע שנים, עלתה המשפחה לארץ ושתי אחיותיו הצעירות נולדו כאן. בהגיעם לישראל ניתן לטיגטו שמו הנוסף - גיא.

המשפחה הגיעה היישר למחנה העולים בשבי ציון שעל יד נהריה, ושם הם למדו עברית באולפן. לאחר כשנה וחצי עברו להתגורר באתר הקרוואנים בחצרות יסף, גם הוא סמוך לנהריה.

גיא ואחיו למדו בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "יהלום" בעיר מעלות הסמוכה לביתם, שכן להוריו היה חשוב שהילדים ילמדו בקרבת הבית. המשפחה הייתה משפחה מלוכדת, ה"יחד" היה מאוד חשוב ובין כל האחים שררה קרבה רבה.

כעבור ארבע שנים, ב-31 ביולי 1997 עברה המשפחה להתגורר בראשון לציון. גיא המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים והתיכון הדתי "אשכולות" (מקיף ב'), שם השלים את לימודיו עד כיתה י"ב וסיים עם בגרות מלאה בהצטיינות יתרה. הוא אהב מדעים, למד ביולוגיה כמקצוע מורחב וחלומו היה ללמוד בעתיד רפואה.

נער חביב על כל מוריו ומחנכיו היה.

גיא היה מוקף חברים רבים, להם תמיד סייע. הוא אהב לארגן פעילויות חברתיות. יחד עם חבריו היה פעיל במשמר האזרחי. בשעות הפנאי שיחק כדורגל ואהב לצפות בטלוויזיה במשחקי כדורגל. היה אוהד מושבע של "מכבי תל אביב" ויחד עם חבריו נהג ללכת למשחקי הקבוצה. אהבה נוספת שלו הייתה אהבתו לסרטים. הוא צפה בסרטים לרוב, ימים אחרי שצפה בסרט נהג לשחזר אותו ולדבר עליו עם חברים ותמיד היה אומר: "קומדיה טובה עושה לי טוב".

לקראת גיוסו לצבא ביקש לתרום למדינה ומבחינתו שירות קרבי כלוחם זו תרומה נכבדה, שדיברה אל ליבו. היו לו שיחות רבות עם חבר של אחיו טדי, ששירת בקבע במשמר הגבול (מג"ב). גיא התעניין ושאל רבות אודות השירות בחיל. הוא מאוד רצה להגיע ליחידת המסתערבים, הימ"ס, במג"ב, וכבר חלם על קורס קצינים ועל פיקוד.

ב-31.3.2004 התגייס לצבא והצטרף כלוחם למג"ב. הוא התקבל ליחידת המסתערבים ועבר קורס מש"קים וקורס סמלים בהצלחה. הצלחה זו מילאה אותו גאווה עצומה. במהלך קורס הסמלים גילה המפקד את כושרו ויכולת הדיוק שלו במטווח שנערך בלילה, וייעד אותו להיות צלף.

כשגיא הגיע הביתה לחופשות מהצבא נהג לשוחח עם אחיו טדי בסלנג צבאי. היו להם חוויות משותפות ותובנות של חיילים בשירות. ההורים, שבקושי הבינו עברית, לא הבינו את דבריהם, אך נהנו לראותם יחד.

לקראת סיום קורס המסתערבים נוכח האח שגיא אינו נראה טוב, שכנע אותו ללכת לבדיקות רפואיות וגיא אושפז בשל מחלה. בכל מהלך הטיפולים היה אופטימי והאמין שיחזור ליחידה ולחיי השגרה. במהלך אשפוזו היה מוקף באוהביו ובחברים. מפקד הימ"ס שהגיע לבקרו בבית החולים אמר למשפחתו: "גיא חייל מצוין. היה לו חלום להיות חלק מהחברה ולתרום למדינת ישראל ובמסגרת השירות ממש הגשים את חלומו". לגיא אמר: "כשתחזור, אני מבטיח לך, קורס ימ"ס לבד אם לא יהיה מחזור באותו זמן. אתה חלק מאיתנו ולא נוותר עליך". אך המחלה הכריעה אותו חודש אחרי שאושפז.

סמל ראשון גיא טיגטו אברה נפל בעת שירותו ביום י"ט בשבט תשס"ה (29.1.2005). בן עשרים ואחת היה בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושלוש אחיות.

על קברו חקקה המשפחה את המשפט: "בקרב הקשה מכל נלחמת / כמלאך נתת את הלב והנשמה".

לזכרו של גיא הכינו אוהביו אלבום ובו כתבו חוויות, זיכרונות, ומילות פרידה.

גיא מונצח בכיכר מג"ב שהוקמה בראשון לציון, בשיכון המזרח, לזכר חמישה לוחמי מג"ב תושבי העיר שנפלו במהלך שירותם. בטקס חנוכת הכיכר, בשנת 2013, אמר מפקד משמר הגבול: "כל אחד מבין חמשת החללים ששמותיהם הוטבעו כאן, היום, על הכיכר הוא עולם ומלואו והותיר אחריו דרך אשר היוותה נדבך משמעותי ביצירת מורשת החיל ועליה אנו מחנכים דורות של לוחמים".

גיא מונצח בעיר מגוריו: בבית הספר התיכון שבו למד ובבית "יד לבנים" העירוני. כן הוא מונצח בבסיס מג"ב בעין יהב, בין חללי משמר הגבול באנדרטת החַיל בצומת עירון, ובאנדרטה לזכר חללי משטרת ישראל שבבית הספר לשוטרים בבית שמש.

הוצאה לאור

פודקאסט

המר זכרונות לפורמט דיגיטלי

הזמן שלט עם קוד QR