בן ראובן ובת-שבע. נולד ביום ו' בניסן תרפ"ג ברעננה. גמר בית-ספר עממי ותיכוני וקורס למורי-התעמלות. הוסמך להוראת המקצוע ועסק בו ברעננה, מקום גדילתו מילדותו. חבר ב"הגנה" מגיל 13, היה חבר בפו"ש ואחר-כך בחי"ש. עבר קורסים שונים, הדריך ופיקד ב"הגנה" ופעילותו בה היתה כל כך חשובה, שלא הורשה להתגייס לצבא במלחמת העולם ונשאר לשרת בנוטרות ברמת-הכובש בשנות 1940 - 1943. ערך סיורים רבים בשליחות ה"הגנה" להכרת השטח ההררי, המשוער בשטח היערכות האויב לפעולות נגד הישוב.

באחד הסיורים, באייר תש"ג, נפל בידי כנופיה ערבית יחד עם ארבעה חברים, כולם בלתי-מזוינים. אנשי הכנופיה שדדו את נעליהם, החזיקום במערה קשורים בחבלים, ירו בהם, רצחו אחד מהם (אברהם ישראלי ז"ל) ואת חנוך פצעו בראשו. בלילה נחלץ מחבליו, התיר את חבריו ונמלטו. על אף היותו פצוע נשא על גבו אחד מחבריו, שלא יכל ללכת יחף על הקרקע הסלעי. אחרי נדדם יומיים הגיעו למשטרת שכם ומשם הביתה, ומאז נקרא ברעננה בכינוי "הגיבור משכם".

בפברואר 1948 עמד להישלח לקורס ממושך לפני כניסתו לשירות מלא וקיבל ארכה קצרה משום שאשתו היתה קרובה ללדת.

משפתחו כנופיות קאוקג'י בהתקפה על מגדיאל בכוחות ניכרים, הוזעק לכוחות המגינים. פיקד בקרב-הלילה על כיתה, הזיז עמדתו קדימה בשדות הכפר ביאר-עדאס ותקף את האויב ברימונים. נפגע ברסיס רימון של האויב ונפל לפנות בוקר של 3.3.1948 נקבר ברעננה. תאומיו נולדו שבועות אחדים אחרי מותו.