בן משה וטובה. נולד ביום כ"ד באב תשי"א (26.8.1951) בהרצליה. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי ע"ש ח. ויצמן והמשיך והשלים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי 'עמל' שבתל- אביב במגמה של מסגרות-מכנית. בזמן לימודיו עבד שנתיים במסגרות ובשיפוץ מנועים במפעל בתל-אביב ועוד שנה עבד בתעשייה הצבאית. בדרך זו רכש ניסיון רב במקצועו, והממונים עליו היו שבעי-רצון מעבודתו. זאב היה נער טוב-לב, חביב ונעים- הליכות, שהיה מוכן תמיד להושיט עזרה כל אדם והצטיין באהבת- האדם ובאהבת-הארץ. מילדותו הרבה לטייל עם הוריו ועם חבריו ברחבי-הארץ. אחרי-כן, כשהיה חניך במסגרת הגדנ"ע, השתתף בארגון טיולים, בבחירת המסלולים ובתכנונם. היו לו תחביבים רבים והוא הרבה בקריאה ובהאזנה למוסיקה חדשנית - אך יותר מכול אהב את הים. הוא היה שחיין מעולה וידע לצלול היטב. במיוחד אהב את הדיג התת-מימי והקדיש לעיסוק זה שעות רבות. שנה אחת אף עשה בפנימייה הצבאית של חיל-הים שליד חיפה. חבריו זוכרים אותו כבחור מלא שמחת-חיים, עליז ומחייך, פעיל בחברה והרוח החיה בה.

זאב גויס לצה"ל בתחילת מאי 1969 והוצב לחיל-החימוש. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס-נשקים, הוצב לפנימייה הצבאית ושימש כנשק. כעבור זמן עבר לשרת בבית-הספר לקצינים. זאב אהב את עבודתו ועשה אותה בנאמנות לשביעות-רצונם של מפקדיו. הוא התקדם מהר בסולם-הדרגות ואף הוטלה עליו אחריות גדולה בביצוע תפקידים שונים. חבריו ליחידה העריכו אותו מאוד ונוצרו ביניהם קשרי-ידידות יפים. בשנת 1972 שוחרר מהשירות הסדיר, ומפקדיו ציינו בתעודת-השחרור שלו שהתנהגותו היתה טובה מאוד וכי היה חייל ממושמע ומסור לעבודתו, שהצטיין במילוי תפקידו.

לאחר ששוחרר נסע לקנדה לבקר אצל קרובי-משפחה ועשה שם יותר משנה. לאחר ששב ארצה, התנדב לצבא-הקבע. הוא ביקש להתנדב לחיל-הים ובקשתו אושרה. פרק-זמן מסוים שירת בזירת ים-סוף, באחת הספינות של חיל-הים. מפקדו היה מרוצה מאוד מעבודתו ובחוות- הדעת התקופתית כתב עליו, שהוא בעל ידע מקצועי רב ומקובל על חבריו לצות. כעבור זמן ביקש זאב לעבור לבסיס-ההדרכה ובקשתו אושרה. אז יצא להשתלם בקורס נשקים על-מימיים בספינות מדגם 'דבור' וסיים את ההכשרה בהצלחה רבה.

ביו כ"ח בשבט תשל"ז (16.2.1977) נפל זאב בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבהרצליה. השאיר אחריו הורים ואחות.

להנצחת שמו תרמו הוריו לוח-זיכרון לבית-הכנסת הגדול שברעננה.