בן ויקי ומאיר. נולד ביום כ"ב בתשרי תשמ"ב (19.10.1981) בבת ים. אח לעופר ולאורית. בהיותו בן ארבע עברה המשפחה לרעננה. אלון החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'היובל', המשיך לימודיו בחטיבת-הביניים 'השרון' ובתיכון 'אוסטרובסקי' ברעננה, בו סיים בהצטיינות את המגמה הריאלית.

נוסף ללימודים היה אלון חניך ומדריך בתנועת הנוער 'המחנות העולים'.

בצד הצטיינותו בלימודים מצא אלון תמיד זמן לעסוק בספורט, והשתתף במפעלי ספורט המוניים מטעם עיריית רעננה. באלבומיו נותרו תעודות המעידות על השתתפותו באותם מפעלים, ועל התוצאות הנאות שהשיג. את עיסוקו בספורט ראה אלון גם כהכנה לקראת גיוס לצה"ל, כי היה חשוב לו להיות בכושר גופני מעולה ולהתקבל ליחידה קרבית. גם אחרי שהתגייס, השתדל אלון להשתתף במירוץ רעננה - עשרה קילומטרים בבוקר יום שישי - כפי שעשה בימי בית-הספר התיכון. בימי שישי שבהם לא התקיימו מירוצים היו שעות אחר הצהריים קודש למשחק כדורגל, בחורף - בחצר בית הספר, ובקיץ - על חוף הים.

אלון אהב ים, מוזיקה, טיולים והרפתקאות - בנג'י, דהירה על טרקטורונים, טיפוס על קירות ואפילו סקי. עוד בהיותו ילד, כשטייל עם בני משפחתו במסלולים ארוכים וקשים להליכה, היה מדריך הטיול שולח אותו כ"סייר" לפני הקבוצה. משבגר, הרבה לטייל ולבלות עם חבריו הרבים, חבורה של צעירים שלמדו יחד ב'אוסטרובסקי' ושמרו על קשר כל השנים. יחד טיילו ובילו בארץ, יחד נסעו ליוון לפני הגיוס לצה"ל ויחד תיכננו לנסוע לאיביזה אחרי השחרור. ואלון, שחברות היתה ערך עליון אצלו, היה הדבק המחבר בין כולם. "ההתלהבות שלו מהחיים לא הותירה אף אחד אדיש," סיפרו.

שעות ארוכות היה אלון מבלה מול המחשב, תחביבו הגדול. הוא אף תיכנן ללמוד מחשבים אחרי הצבא. "אלוני של האינטרנט," סיפרו חבריו, "מוריד קליפים, צורב דיסקים, מצ'טט עם עשרה חברים וחברות במקביל, מעדכן את כולם בו-זמנית, אולי יפספס חבר אחד, אולי לא יענה למישהו... אלון, שאצלו 'חבר'ה' זה גם האתר הכי מבוקש באינטרנט, אבל חבר'ה זה קודם כל החבר'ה האמיתיים..."

בחודש מרס 2000 התגייס אלון לצה"ל וכפי ששאף, החל במסלול הלוחם בחטיבת 'גבעתי'. בעת שירותו הצבאי שבו ובאו לידי ביטוי כל אותן תכונות שאלון הצטיין בהן - החוסן, הכושר הגופני המדהים, המסירות והנאמנות לחברים. הוא השקיע את כל-כולו בצבא. אלון עבר קורס קשר מתקדם, קורס מ"כים, קורס סמלים וקורס מש"קי טילים. את מרבית שירותו עשה בלב אוכלוסייה עוינת, בגבול ישראל-מצרים וברצועת עזה.

אלון הקדיש את חופשותיו הקצרות בעיקר לחבריו הרבים. היה מגיע הביתה ביום חמישי לאחר אימון מפרך, מתקלח בזריזות וממהר לחבריו, לבילוי בים, בסרט או בדיסקוטק. בזמן שנותר לו עסק בספורט, ובתקשור עם החברים דרך האינטרנט. "כל חופשה של אלון היתה מירוץ מטורף נגד הזמן. הוא היה חייב להספיק הכל, שיהיה מה לספר לחבר'ה ביום ראשון," סיפרו החברים.

מדי פעם היה אלון מצטרף לאחד מחבריו, שעסק בהדרכת תלמידי תיכון לקראת הגיוס. היה מגיע לבית-הספר 'אוסטרובסקי' במדי 'גבעתי' ומרתק אליו את התלמידים בסיפורים על השירות הקרבי בכלל, ועל חטיבת 'גבעתי' בפרט. אלון ראה בביקורים אלה בבית-הספר האהוב עליו מעין שליחות, המשלימה את שירותו הצבאי.

ביום י"ח בתמוז תשס"ב (28.6.2002) נהרג סמ"ר אלון ברקה בתאונת-דרכים בצומת רנטיס, ליד שוהם. בן עשרים-ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי ברעננה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

בכיתוב האישי על מצבתו נחקק: "אלוני, אהוב על כולנו. צנוע ומאושר בחייך, וכה חסר במותך."

הוצאה לאור

פודקאסט

המר זכרונות לפורמט דיגיטלי

הזמן שלט עם קוד QR