שני, בת בלה ואלי, נולדה בירושלים בט"ז בתמוז תשמ"ו (23.07.1986). ילדה שנייה במשפחתה, אחות לשלושה בנים: לירון, נדב ואור. היא גדלה והתחנכה בירושלים, למדה בבית הספר היסודי "תל"י" בשכונת גילה, ובחטיבת הביניים של תל"י בתיכון המסורתי. בסיום חטיבת הביניים החליטה לא להמשיך לתיכון מסורתי, ועברה לתיכון "בויאר" שבשכונת בית וגן. שני הייתה תלמידה חרוצה ונבונה. היא הייתה מעורה בפעילויות שונות של בתי הספר, והייתה ידועה ומוערכת בקרב חבריה ומוריה כאחד. כן הייתה פעילה במסגרת בני נוער במתנ"ס בגילה. במסגרת מחויבות אישית מטעם בית הספר היא טיפלה, בשעות אחר הצהריים, בילדה שהופנתה אליה ע"י משרד הביטחון. בנוסף, הייתה מעניקה מעת לעת שיעורים פרטיים לילדים באזור מגוריה. מגיל צעיר הייתה שני ידועה כטיפוס אחראי. היא הייתה מנהיגה טבעית, בבית ובקרב חבריה. בגיל 12 נסעה לחו"ל, לצרפת, לשוויץ ולאנגליה, עם כמה חברים בני גילה, במסגרת טיול בני ובנות מצווה, וללא ליווי הורים. כהרגלה גילתה בגרות וכושר מנהיגות, וחזרה גדושת חוויות נהדרות אותן לא שכחה עד יומה האחרון. שני הייתה יצירתית ובעלת ידי זהב, שתחומי הציור, האמנות והעיצוב היו הצד החזק שלה. באופן תכוף הייתה מתבקשת, ע"י בית הספר או המתנ"ס, לתרום ממעשי ידיה, ונענית ברצון. בתחרות שנערכה במתנ"ס גילה במסגרת פרויקט "אל סם" עיצבה שני הדפס לחולצה העוסק בנושא, וזכתה במקום הראשון. שני גם מאוד אהבה לרקוד. מגיל קטן רקדה במסגרת בלט קלאסי, ובמשך שנים רקדה בלהקת הפולקלור "מחולה" בירושלים. שני אהבה לטייל, להיות באירועים חברתיים ובאופן כללי "לעשות כיף", כפי שמספרת משפחתה. תמיד הייתה זוכרת תאריכים חשובים ליקיריה, מרעיפה מתנות על כולם ודואגת ש"תמיד יהיה שמח". שני הייתה דרך קבע הראשונה לארגן אירועי שמחה ומסיבות הפתעה. שני אהבה את הרגשת העצמאות. כנערה צעירה היא עבדה בתור מלצרית בקניון מלחה בירושלים, לפחות אחת לשבוע, והייתה מאוד אהודה ואהובה על מעסיקיה ועל חבריה לעבודה. בסוף יוני 2002 הייתה שני אמורה לנסוע לברלין שבגרמניה, במסגרת פרויקט הדדי בין בית ספרה לבית ספר בברלין. היא הייתה אמורה להתארח אצל משפחה מקומית, שלהם בת באותו גיל. מבעוד מועד יצרה עם מארחיה העתידים קשר חם באמצעות האינטרנט, קנתה לכולם מתנות וחיכתה בקוצר רוח לנסיעה. אך היא לא זכתה.

ביום רביעי, ח' בתמוז תשס"ב (18.06.2002), סביב השעה שמונה בבוקר, הייתה שני בדרכה ליום של כיף בבריכה שארגן בית הספר, לרגל סיום שנת הלימודים (סוף כיתה י'). היא עלתה על אוטובוס אגד, קו 32 א', העושה את דרכו משכונת גילה למרכז ירושלים. מחבל פלסטינאי מתאבד שהיה בין נוסעי האוטובוס פוצץ מטען חבלה כבד שנשא על עצמו בצומת פת, ביציאה מגילה. עשרות נפגעו, רבים מהם תושבי גילה. 19 בני אדם נרצחו, בהם גם שני. שני הייתה בת 16 במותה. הותירה הורים ושלושה אחים. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים. בערב זכרון לשני, שנערך באולם בית העם בירושלים, רקדה להקת "מחולה" ריקוד מיוחד לזכרה, ולהקת "פרחי ירושלים" שרה שיר שכתב חנן אביטל - "שני - נר תמיד". ביוזמת המשפחה השיר גם הוקלט ויצא בדיסק.