שמואל בנימין, בן רחל ויהושע, נולד בכ"ד באדר תרצ"ו (18.03.1936) בעיר איצקן, בחבל בוקובינה שברומניה. בסוף שנת 1945 עלה לישראל עם הוריו, שנים מספר אחרי שאחותו בלהה ואחיו משה עלו לארץ. שמואל בנימין התחנך בבית הספר "מוריה" בתל אביב והמשיך את לימודיו, ואת הסמכתו לרבנות, בישיבות – ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, ישיבת "מרכז הרב" בירושלים וישיבת "כרם דיבנה" ביבנה. במהלך שנות לימודיו שירת בצה"ל, כחייל וכמפקד בנח"ל המוצנח. בזמן לימודיו נישא לברכה, ולבני הזוג נולדו שמונה ילדים: יהושע, טובה, אפרים דוד, שרה, פנינה, אלעזר, רחל וחיים מנחם. הרב שמואל בנימין הרלינג עבד כמחנך בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה, כראש בית המדרש הגבוה לתורה באלון מורה ובמגוון תפקידי חינוך במסגרת משרד החינוך והתרבות.

ביום חמישי כ' בתשרי, חול המועד סוכות תשס"א (19.10.2000) יצאה קבוצה בת כ- 30 אנשים, בהם הרב שמואל בנימין, לסיור בהר עיבל שבשומרון ולתצפית מההר אל שכם ואל קבר יוסף, סיור שתכניתו אושרה על ידי הצבא. היה זה כשבוע אחרי שצה"ל עזב את קבר יוסף. מטרת הסיור הוגדרה "שבועת אמונים ליוסף". כמחצית השעה אחרי תפילת מנחה בהר, בעת שהקבוצה טיילה לכיוון "מזבח יהושע" שבראש הר עיבל, החל לעברם ירי מסיבי מכיוון מחנה הפליטים עסכר. נושאי הנשק בקבוצה היו ארבעה חיילים והרב הרלינג, והם נערכו מיד להגנת יתר האנשים. כחצי שעה אחרי תחילת הירי, תוך כדי חיפוי בחירוף נפש על חבריו לקבוצה, נפגע הרב הרלינג בלבו ומת במקום. הירי נמשך עד רדת החשיכה וממנו נפצעו ארבעה מסיירים, רק בחסות החושך פונו אנשי הקבוצה. הרב שמואל בנימין הרלינג היה בן 64 שנים במותו, הובא למנוחות בבית העלמין בקדומים. הניח אישה ושמונה ילדים, אח ואחות.