בת מרתה לבית וולף וגדעון. נולדה ביום ח' בטבת תשמ"ז (9.1.1987) בכרמי יוסף. רוני הייתה הבת השלישית במושבה החדשה שנבנתה זה עתה בשפלה. הוריה נמנו עם המייסדים, והיישוב כלל אז לא יותר משלדי בתים בהקמה. כבת הצעירה למשפחה מורכבת עם שלושה אחים מנישואין קודמים, בוגרים ממנה בשנים רבות, שנישאו ועזבו את הבית, רוני גדלה כמעט כבת יחידה. תחילה טופלה בפעוטון של נעמ"ת ברמלה, אך בהיותה בת שנתיים, לאחר טראומה קשה שעברה המשפחה בעקבות תאונת דרכים קטלנית, עברה לפעוטון שנפתח אז בכרמי יוסף. בגן טרום-חובה זיהתה הגננת את כישרונותיה ובשלותה, ובהמלצתה עברה רוני מבדקים שלאחריהם דילגה היישר לכיתה א' - והיא רק בת חמש. בהמשך נהנתה מחוגי עבודת יד, מנגינה בפסנתר ובחליל ומריקודי בלט, סטפס וג'אז.

רוני רכשה את השכלתה היסודית בבית-הספר האזורי "איילון" של המועצה האזורית גזר במושב בית חשמונאי. סמוך לבת המצווה שלה הוריה נפרדו, ולאחר שהתגוררה עם אימה בדירות שכורות חזרו לכרמי יוסף. נראה כי רוני קורצה מחומר עמיד במיוחד, שכן היא הצליחה לשמור על אופטימיות ועל חיוניות ולא נתנה למשבר לחלחל לתוכה. עד מהרה היא הסתגלה למצב החדש ולעובדה שהוריה חיים בנפרד בשני בתים בכרמי יוסף ובמודיעין. היא הייתה חניכה נלהבת של תנועת הנוער "מכבי צעיר", ולימים - השתתפה בקורס המדריכים הארצי של התנועה. במשך שנים נטלה חלק פעיל בחוג סיור והייתה שותפה לצעדות רבות שהתקיימו בכל רחבי הארץ. את אימוני הגדנ"ע ביצעה ברצון, ובבסיס הגדנ"ע קיבלה תעודת חניך מצטיין (אך לא סיפרה על כך בבית). חרף עיסוקיה הרבים הצליחה להביא שמחה ואור לבית אימה ולבית אביה, ולהיות דודה אהובה, נערצת וגאה לאחייניה.

רוני המשיכה את לימודיה התיכוניים בבית-הספר האזורי "הרצוג", אף הוא בבית חשמונאי, במגמת פיזיקה ומחשבים. היא גילתה יכולות קליטה והקשבה נדירות, ובלטה בשמחת החיים הפורצת ובחיוכה המאיר. אישיותה הייתה מאוזנת ובוגרת, והיא השכילה להפיק מכל יממה תוכן שעבור רבים אחרים, היה מספיק לשבוע שלם... יחד עם טיפוח הזוגיות עם חברה הצמוד, ניהלה חיי חברה ערים. היא הקפידה לשמור על קשרים עם החברים הרבים שהקיפוה והיוו השלמה למשפחה המצומצמת - כתוצאה מהשואה.

רוני אהבה מאוד לטייל ולבלות (בכיתה י"ב אירגנה לעצמה ולחבר, אז חייל בשירות סדיר, טיול לאנטליה) להאזין למוזיקה מגוונת ולרקוד, מה שלא מנע ממנה לסיים את התיכון כמצטיינת שכבתית בתחום הלימודי וכמצטיינת בתחום החברתי. לאורך כל דרכה הדגישו מוריה את העניין שגילתה בלימודים ואת בקיאותה בחומר וציינו את "תרומתה לעבודה הקבוצתית בכל דרך אפשרית" ו"נכונותה תמיד להגיש סיוע לחבר בכיתה". תכונות אלו זוהו בהמשך על ידי כל מי שהכיר את רוני - מעסיקים, מפקדים וחברים.

רוני הנמרצת כיהנה כיושבת-ראש מועצת התלמידים ויזמה פעולות התנדבות בקהילה. כך, ארגנה בחג הפורים ביקור במחלקת הילדים בבית-החולים "שיבא" בתל-השומר, מפעל שריגש מאוד את הילדים המאושפזים וזיכה את רוני בתעודת תודה והערכה מהצוות החינוכי בבית-הספר. תעודותיה וגיליונות ההערכה שקיבלה, אימתו את שהיה ידוע: "... תלמידה מקסימה ונבונה מאוד. ניכרת השפעתך החיובית על חברייך. ... הישגייך בלימודים מעולים. את תלמידה למופת. את מוכנה תמיד להגיש סיוע לחבר בכיתה. הנך ממלאת תפקידים באחריות. המשיכי כך!". לאחר ששקלה אפשרות לימודים בטכניון במסגרת העתודה, יזמה רוני קורס הכנה למבחנים הפסיכומטריים לבני השכבה. היא הייתה פעילה בהפקת ספר המחזור, שותפה בהכנות למסיבת הסיום, וכמובן - הנחתה את הטקס.

דרכה של רוני הייתה דרך הצמיחה והעשייה - דבר לא נבצר ממנה.

רוני נמשכה לארכיטקטורה. היא תכננה ועיצבה חדרים ובתים לעצמה ולחבריה בשרטוט ובמקטים, צבעה את חדרה ועיטרה חדרים בציורי קיר גדולים. בין שפע העיסוקים הוציאה רישיון נהיגה ומצאה גם זמן לעבוד: נתנה שיעורים פרטיים תמורת שכר והייתה שומרת מסורה על ילדים, שעם חלק ממשפחותיהם יצרה קשרים עמוקים.

דרכה האקדמית של רוני הייתה פתוחה בפניה. היא התקבלה ללימודי הנדסה, תעשייה וניהול בטכניון במסגרת העתודה, אך בסופו של דבר בחרה בדרך הנתינה לארץ ולעם, וחתמה על שלוש שנות שירות חובה כדי לשרת כמדריכת סימולטור - תפקיד רגיש ורב אחריות ובהמשך כשיצאה לקורס קצינים חתמה לשנה נוספת.

לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים בגיל שבע-עשרה, נותרה לרוני שנה שלמה עד לגיוס והיא ניצלה את הזמן לעבודה ב"בנק הפועלים", חוסכת לקראת "הטיול הגדול". לאחר מכן נסעה לאנגליה, עבדה שם כמה חודשים, ולאחר שחזרה לארץ נסעה עם אמה לטיול יפהפה באיטליה.

ב-11 בינואר 2005, למחרת יום הולדתה השמונה-עשרה, התגייסה רוני לחיל האוויר ושובצה בבסיס "פלמחים", בתפקיד שאליו הוכשרה. היא אהבה את חבריה ואת השירות, והודות לנתוניה הגבוהים ולהערכה הרבה שזכתה לה יצאה בינואר 2006 לקורס קצינים. כצוערת בבה"ד 1 (בסיס הדרכה) הפגינה רוני כושר מנהיגות ונתפסה כמובילה בצוותה וכמי שסחפה אחריה את שאר הצוערים.

רוני שהייתה בעלת מודעות חברתית ופוליטית ומעורה תמיד במתרחש סביבה ציפתה מאוד להצבעתה הראשונה לכנסת, אך אחד-עשר ימים לפני הבחירות נקטפה באביב ימיה בתאונת דרכים מחרידה.

רוני נפלה בעת שירותה ביום י"ז באדר תשס"ו (17.3.2006), דקות ספורות לאחר ששבה הביתה לחופשת סוף-שבוע משבועיים בבסיס. בת תשע-עשרה הייתה בנופלה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית-העלמין בכרמי יוסף. הותירה הורים, שני אחים - אורן וגד ואחות - תמר. על מצבתה נחקקו המילים: "רונקה, JUMBI, ילדה-אישה מיוחדת, אדם שלם, הוצאת את הטוב שבכל אדם". לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סגן-משנה.

לזכרה של רוני נכתבו רשימות מרגשות ומלאות כאב.