קארינה, בתם של סבטלנה ויבגני, נולדה ביום כ"א באדר א' תש"ס (27.02.2000) בפורטוגל.
כשהייתה ילדה קארינה ואימה עלו לארץ ונקלטו יפה. אימה סיפרה כי הייתה ילדה שמפיצה אור – "תמיד זוהרת ומחייכת, הייתה אופטימית, אהבה לעזור, להוביל ולשמח אנשים."
הילדה היפהפייה עם השיער הבהיר והגולש, אהבה לרקוד ולהיות בתנועה. כבר מגיל ארבע החלה להתאמן בהתעמלות אומנותית במועדון "מכבי פתח תקווה", בשנים הבאות הגיעה להישגים יפים בתחרויות הארציות והפכה לספורטאית מצטיינת בהתעמלות אומנותית. היא אהבה ללבוש את מדי הנבחרת וייצגה בגאווה את מדינת ישראל בתחרויות רבות ברחבי העולם. המאמנת שלה, נטשה אסמולוב, סיפרה: "קארינה הייתה ילדה איכותית, שכל הזמן חייכה. אני מכירה אותה כבר מגיל ארבע כשהגיעה להתאמן. היא הייתה בתקופה של בנות מאוד מוצלחות... שכל הזמן ניצחו בכל התחרויות... מתעמלת עם הרבה פוטנציאל. היה לה משמעת ומוסר עבודה, מצטיינת בהכול, חרוצה. בהמשך רקדה והדריכה ברשת המחול "תזוזה" שבראש העין.
כשהייתה בת שמונה הכירה אימה את נורברט נורמן גולדשטיין, שהפך להיות אביה החורג וגידל אותה באהבה רבה.
קארינה למדה בבית הספר היסודי "נווה דליה" שבראש העין. הייתה תלמידה טובה ואהובה ומשם המשיכה ל"תיכון בגין" השש-שנתי שבעיר. הייתה פעילה ומדריכה בתנועת "הצופים".
חבריה הרבים אהבו אותה, בין היתר, בזכות שמחת החיים שלה ורגישותה. החברות עבורה הייתה ערך עליון והיא ידעה להיות חברה טובה, קשובה ומכילה.
כשהתגייסה לצבא שירתה כלוחמת מעברים, וכשהשתחררה תכננה לעבוד כדי שיהיה לה מספיק כסף להגשים חלום - לטוס עם חברתה מאיה חיים לדרום אמריקה, וללמוד באוניברסיטת אריאל. היא ומאיה מצאו עבודה כמלצריות במסעדת "מנא" התל אביבית, ולמרות הנסיעות הארוכות לתל אביב ובחזרה, נהנו מהאווירה, מהחוויות ומהקשר החם עם הצוות.
הטיול תוכנן לנובמבר 2023 אך קודם לכן, רצו לפתוח את חגיגות טרום-הטיול שלהן בפסטיבל ה"סופרנובה".
ביום שישי, ערב שמחת תורה, כ"א בתשרי תשפ"ד, 6 באוקטובר 2023, הגיעו קארינה ומאיה לפסטיבל ה"סופרנובה" - מסיבת טבע ליד קיבוץ רעים. הן בילו במקום עם עוד כ-3,000 חוגגים. בארבע וחצי לפנות בוקר שלחו תמונות ועדכונים מהמסיבה לקבוצת הוואטסאפ של המסעדה, כשהן שמחות ונהנות.
לאחר כשעתיים, ביום שבת, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה. לאחר מטח הטילים נפסקה המוזיקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים. בשעה 6:30 בבוקר התקשרה קארינה ואמרה שיש יריות והן מנסות למצוא מקום בטוח, ביקשה מאימה לא לדאוג כי הכול יהיה בסדר... מעט אחר כך קארינה ומאיה נקלעו למארב של מחבלים בצומת כביש 232 וכביש 242. שתיהן הוגדרו כנעדרות במשך שלושה ימים ולאחריהם הגיעה הבשורה הנוראה שנרצחו. המחבלים רצחו באותו בוקר למעלה מ-380 מבאי המסיבה. קארינה פריטיקה (גולדשטיין) נרצחה על ידי מחבלים בצומת כביש 232 וכביש 242, אחרי שבילתה בפסטיבל ה"נובה" באזור רעים, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת עשרים ושלוש. היא הובאה למנוחות בבית העלמין החדש באריאל. הותירה אחריה הורים, אחות - דניאלה ואח - רומן.
על מצבתה נחרטו המילים: "בליבי, בתוכי, בנשמתי". עוד נכתב על המצבה: "נרצחה בעודה חוגגת את החיים."; "כמוך לא היה, לפניך ואחריך, לא יקום כמוך." (מלכים א, ג, י"ב).
המוזיקאי לי בירן כתב וביצע את השיר "מלאכים" לזכרה. מתוך השיר: "רק עננים בשמיים שלך / רוח פרצים שלוקחת אותך / כשנמחק החיוך את רואה קצת הפוך / כי את לא כמו כולם. // לאן נעלם הברק בעיניים / רואה בלרינה תולה נעליים / כמו תמיד גם עכשיו / לא עוזב לך את היד / נסתכל על הטוב."