ענת שמשון

ענת, בת נעמי ועמוס, נולדה בחיפה בט' בטבת תשכ"ט (30.12.1968). כשהייתה בת שנתיים עקרה משפחתה לקיבוץ תל יוסף. כעבור שנים אחדות עברו שוב – הפעם לרעננה. ברעננה חוותה ענת את כל שנות נעוריה ובחרותה. היא למדה בבית הספר היסודי "מגד", בתיכון "אוסטרובסקי" ברעננה ובתיכון "רון" בהרצליה. בצה"ל שירתה ענת כמקפלת מצנחים בחטיבת הצנחנים, ובמהלך שירותה גם עברה קורס צניחה. לאחר שיחרורה מהצבא, בשנת 1990 והיא בדרגת סמלת, למדה ענת הנדסת תעשיה וניהול במכללת תל חי. בתום לימודיה חזרה לרעננה והחלה לעבוד במקצועה. משנת 1996 עד יום מותה היא ניהלה צוות עובדים בחברת רהיטים גדולה, וכמו בכל מקום אחר בו הועסקה, ענת גילתה מסירות אין קץ ואחריות רבה לתפקידיה, תמיד לשביעות רצון המעסיקים. ענת הייתה בחורה צעירה וחמה, מאירת פנים ואוהבת. בעלת לב רחב, מלאה בשמחת החיים שתמיד רצתה לעזור לכולם ולתת מעצמה. תכונות אלו בלטו ביחסיה החמים עם כל בני המשפחה, גם לאחר שהוריה התגרשו והקימו משפחות אחרות. הייתה בענת אהבה מיוחדת לילדים, עמם ידעה לקשור קשר נפלא ואמיץ. הם, מצדם, החזירו לה אהבה רבה וביקשו תמיד את קרבתה. ביום שני, ט"ו בחשוון תשס"ג (21.10.2002), התנגש מחבל מתאבד, שנהג בג'יפ עמוס חומרי נפץ, באוטובוס אגד בקו 841, הנוסע מקריית שמונה לתל אביב, שעבר בצומת כרכור. 14 בני אדם נרצחו בפיגוע, בהם ענת, ועשרות נפצעו. ענת נסעה באותו יום לבקר את אביה בקריית שמונה, ובדרכה חזרה היא רצתה להפתיע את סבה וסבתה, המתגוררים בטבריה, ולבקרם. הסב והסבתא לא היו באותה שעה בבית, וענת עלתה על אוטובוס אגד בדרכה לביתה ברעננה. במהלך נסיעתה האחרונה באוטובוס התקשרה ענת, כדרכה מדי יום, אל אימה. האם, שהייתה עסוקה בעבודתה, הבטיחה לענת שתתקשר בחזרה. זו הייתה שיחתן האחרונה. כאשר ניסתה האם לשוב ולשוחח עם בתה, היה הדבר מאוחר מדי. ענת הייתה בת 33 במותה. הותירה הורים ותשעה אחים ואחיות: טל, צח, גדעון, ערן, ענבר, אסף, אלה, איה ואמיר. הובאה למנוחות בבית העלמין ברעננה.