עמית, בנם של ענת וחיים, נולד בראשון לציון ביום י"ח בניסן תשס"א (11.04.2001). ילד שלישי במשפחה, אח קטן לנוי ואביב, אח גדול לאגם. גדל והתחנך בנס ציונה. למד בבית הספר היסודי "שקד" ובבית הספר התיכון "בן גוריון" בעיר, בו היה תלמיד במגמת התיאטרון. ילד יפה, מוכשר וטוב לב, בעל חיוך ענק וכובש ושמחת חיים מדבקת. בגיל 13 החל לעסוק בהיאבקות, והפך עם השנים למתאבק מקצועי.
בצבא שימש כמדריך כושר גופני, תחילה שירת בבסיס נבטים ובהמשך בבסיס ניצנים. אחרי השחרור, טס לגרמניה להשתתף במחנה אימונים בהיאבקות, אשר נמשך חודש. עם חזרתו לארץ, החל לעבוד כמנהל חנות ברשת חנויות האופנה של אביו. כל אדם שנכנס לחנות קיבל ממנו חיוך רחב ויחס חם ואישי. החיוך, העיניים הטובות והלב הענק והטהור היו המאפיינים הבולטים ביותר שלו. לכל מקום אליו הגיע, הביא עמו אור, שמחה, צחוק ואנרגיות טובות, ושבה את ליבו של כל אדם שפגש בדרכו. הוא נהנה מכל רגע בחיים וחגג אותם בכל הזדמנות, דגל באהבת חינם והתנהל בדרך ארץ ובכבוד לאחר. בכל תחנה בחייו אסף חברים רבים, תמיד דאג שאף אחד מהם לא יישאר לבד, והיה נכון לעזור לכל אדם. כשהיה בן 19, נחשף לעולם מסיבות הטבע והתאהב מהרגע הראשון. הוא אהב את המוזיקה, את האווירה, את האנשים ובעיקר את תחושת החופש והשחרור שאפשרה לכל משתתף במסיבה להיות מי שהוא. אהבתו למוזיקה חרגה גם אל מעבר לגבולות המסיבות. הוא למד הפקת מוזיקה וחלם לנגן את יצירותיו על הבמות הגדולות בעולם. מאז ומתמיד האמין בכוחה של המוזיקה לפזר אהבה ולאחד אנשים מכל רחבי העולם, והמסיבות היו עבורו עדות חיה לכך. בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום. בבוקר זה החלה מלחמה.
עמית הגיע בסוף השבוע לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", שנערך סמוך לקיבוץ רעים וכלל כ-3,000 משתתפים. מרגע שהחלה מתקפת הרקטות הוא היה בקשר עם המשפחה והחברים, ניסה להרגיע אותם ואמר שהכול בסדר. כשהתברר שמחבלים חדרו למתחם, סיפר שהוא מתחבא עם אנשים נוספים ושהוא לא יכול לדבר. בני המשפחה התעקשו שישלח להם מיקום, אבל הוא סירב כי חשש שינסו להגיע אליו. בשעה 9:21 אבד הקשר אתו. במשך יומיים וחצי המשפחה לא ידעה מה עלה בגורלו, עד שהגיעה ההודעה על הירצחו. מאות ממשתתפי הפסטיבל נרצחו באותו יום, ועשרות נחטפו. עמית מגנזי נרצח בפסטיבל המוזיקה "סופרנובה", סמוך לקיבוץ רעים, בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בן 22 היה בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין בנס ציונה. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות, אח, סבים וסבתות וחברים רבים וכואבים. על מצבתו חקקה המשפחה את המילים: "זכית לקיים ואהבת לרעך כמוך עם חיוך וטוב לב".
ביום הולדתו של עמית, חצי שנה לאחר הירצחו, נחנך "מצפה עמית", הממוקם במקום האהוב עליו, על גבעות הכורכר של נס ציונה.
הזמרת והיוצרת רוני וקנין הוציאה את השיר "מקלט לנפש" אותו הקדישה לזכרו של עמית ולזכר דן זומר ושקד חבני, שנרצחו גם הם בפסטיבל. להאזנה ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=omnrPyN4-0U. להנצחת עמית נפתח עמוד האיסטגרם remember_amit_magnezi. באתר https://remember.bio/he/ נפתח עמוד זיכרון לעמית, ובו סיפורים, תמונות וסרטונים מתחנות חייו השונות.