בן גרשון ובתיה. נולד ביום כ"א במרחשון תש"ח (4.11.1947) בקבוצת שדה-נחמיה. הצוקים הלבנים של החרמון שהתנשאו לנגד עיניו רוב ימות-השנה ובריכות-הדגים מסביבו השפיעו עליו מילדותו. בקבוצה שבה נולד סיים את לימודיו היסודיים ובהיותו בן י"ג נתייתם מאמו. כעבור ארבע שנים עבר אביו לקבוצת דברת ועמוס נאלץ להכיר משק חדש, חברה חדשה, בית-ספר ומורים חדשים, אך לא עברו ימים רבים ועמוס היה לבן-בית בדברת וכבש את מקומו בחברה באישיותו הנוחה ובאהבתו לאדמה אשר עבד במסירות גם כשלא נדרש לכך. בקבוצת יפעת התחיל לומד את לימודיו התיכוניים, אך עד מהרה עבר לבית-הספר "אורט" בנתניה כי הוא לא התעניין בלימודים הכלליים אלא בריאליים - ובאלקטרוניקה בייחוד. אותה שנה היה כבר בחסות הצבא והמשיך בבית-הספר הטכני של חיל-האויר, בו עשה את תקופת הטירונות. עם גמר ההכשרה הוצב עמוס לחיל-השריון, בו שירת רק כמה חדשים כטכנאי-קשר פיקודי. עוד הוא בשירות-חובה פרצה מלחמת ששת הימים. לא איש-מלחמה היה עמוס ולא להילחם היה רצונו. הוא רצה לחזור לחקלאות ולטבע, אך את תפקידו מילא במסירות רבה, כאשר ציווהו לבו. הוא שימש קשר בזחל"ם של חוליה טכנית אשר נפגע מפצצת-מרגמה בקרב שנערך בשיך זווייד ביום הראשון לקרבות-המלחמה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967); הזחל"ם עלה בלהבות וכל אנשי הצוות מצאו כך את מותם - ועמוס ביניהם. הובא לקבורה בבית- הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי והועבר לאחר-מכן למנוחת-עולמים בבית-הקברות בשדה-נחמיה. בחוברת שהוציאה המועצה האיזורית יזרעאל הועלה זכרו. בקבוצת דברת יצאה חוברת לזכרו ב"שלושים" לנפלו. בספר "בדרכם", בהוצאת איחוד הקבוצות לזכר חברי האיחוד שנפלו במערכה, הובאו דברים עליו ומשלו.