נסים, בן פרחה ומרדכי, נולד במרוקו בשנת תרצ"ב (1932).
משבגר היה נסים בעל מפעל לנעליים. כן היה פעיל בתנועה ציונית, ועזר להנפיק דרכונים ליהודים במרוקו שביקשו לעלות לארץ ישראל.
כאיש צעיר מאוד, עסק במרוקו בעניני ציבור והיה פעיל באגודות ציונות. במשך שנים התכונן לעלות ארצה, אבל הקשיים שעמדו בפניו היו מרובים. הוא נשא לאשה את סוזאן והקים משפחה. ככל שגדלה משפחתו, כן כבד עליו היום יום; רב היה הקושי לעזוב הכל ולעלות.
בשנת 1962 עלה לישראל עם גיסו, אחותו, אשתו - סוזן, וששת ילדיו: מרדכי, פאני, יפה, בנימין, גלוריה וגד-יחיא. המשפחה השתקעה בשיכון עובדים ברעננה, ונסים עבד בבית חרושת "אלבר" שבאזור התעשייה של כפר סבא.
נסים היה אדם אהוב על הבריות, אב ובעל ולמופת שהקדיש את חייו למשפחתו. ביום שני כ"ו באייר תשכ"ז (05.06.1967), היום הראשון למלחמת ששת הימים, הפציצו הירדנים לפני שעות הצהרים את אזור התעשייה של כפר סבא. בין היתר, פגעו בבית החרושת בו עבד נסים. חמישה עשר איש נפצעו באירוע זה וארבעה נהרגו, בהם נסים.
בני המשפחה סיפרו כי בבוקר ההפצצה נסים קם מצוברח וחסר חשק לצאת לעבודתו, כאילו ידע מה צופן היום; חבריו לעבודה ציינו כי הוא נפגע במרוצתו למקלט, ממש בפתחו. נסים היה בן 35 במותו. הותיר אישה וילדים.