ניב, בנם הבכור של לימור וליאור, נולד ביום ט"ו באדר תשס"א (10.03.2001) ברמת גן. אח של אופיר ותמיר. גדל והתחנך ברמת גן, סיים לימודיו בתיכון "בליך". מגיל צעיר התחיל ניב להתאמן בהרמת משקולות, וכבר כתלמיד תיכון זכה באליפות ישראל. צמח להיות צעיר חזק וחסון. הוא התמיד באימוניו, והתקדם מאוד בהרמת משקלים כבדים.
אחרי לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל, שירת בחיל האיסוף הקרבי במסלול פיקודי. את מרבית שירותו עשה בגבול הצפוני של ישראל. אחרי שירות מלא השתחרר ניב מצה"ל בחודש יולי 2022. בשנה האחרונה לחייו הוא הרבה לצייר וליצור, החליט שהוא רוצה ללמוד ארכיטקטורה ואף התקבל לאוניברסיטה למגמת אדריכלות. לבסוף החליט שהוא רוצה לנסות להתקבל ללימודים בבית הספר לאומנות "בצלאל" ונרשם למכינה לקראת בחינות הקבלה. תכנן לצאת לטייל בעולם בשנת 2024, ואחר כך להתחיל את הלימודים.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום. בבוקר זה החלה מלחמה.
ניב הגיע למסיבת ה"נובה" שנערכה סמוך לקיבוץ רעים עם חברו הטוב עידו פרץ, הם בילו שם בחברת כ-3,000 חוגגים. כשהחל הירי נפסקה המוזיקה והמבלים נקראו להסתתר. בשעות הבאות נרצחו באזור המסיבה כ-400 איש, בהם ניב ועידו. הם נמלטו מהמקום ברכבם, אך נרצחו על ידי מחבלים בצומת מבטחים.
ניב תל צור נרצח על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" שנערך סמוך לקיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), בן עשרים ושתיים וחצי בהירצחו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים ושני אחים. על מצבתו כתבו אוהביו: "יחיד ומיוחד, לא דומה לאף אחד, וכך נזכור אותך לנצח", והוסיפו: "דרך חייו תהווה השראה לכולנו". כשניב היה בכיתה י' נערך בכיתתו פרויקט "ביכורי יצירה", אך טקס הצגת היצירות למשפחות לא נערך בשל מגפת הקורונה. היצירה שלו, סיפור ושמו "החילזון", תמונה מעוררת מחשבה של זחילה איטית ברחוב מזוהם, נמצאה לבקשת המשפחה אחרי מותו ונמסרה למשפחה על ידי ראש העיר.