סיפור חייו

בן בלהה ויוסף, נולד ביום י' בכסלו תרפ"ט (23.11.1928) בברלין, בירת גרמניה ועלה ארצה עם כל משפחתו (ההורים, 4 בנים ו4- בנות) בשנת 1933. הוא התלבט קשה בין הדאגה לעתידו ובין החובה לעזור לפרנסת המשפחה. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי יצא כחבר "הנוער-העובד" להכשרה בעין חרוד אבל חזר לעזור להורים. משה למד שרברבות ומיכניקה. בהיותו בן 16 התנדב לפלמ"ח ונשא בכל תלאות האימונים, המסעות והמאסר. הוא השתלם בקורסים לחבלנות, סיור, שריון ואלחוט. בתום תקופת שירותו חזר לעבודה ולעזרת המשפחה.

מראשית מלחמת-העצמאות נכנס לשירות פעיל ב"רזרבה" (יחידת המילואים) של הפלמ"ח. השתתף בקרבות ובפעולות-חבלה ביאזור, בית-דגון (פיצוץ בית-החרושת לקרח), בליווי שיירות ובמבצע "נחשון".

בגלל חסימת הדרך לירושלים נותקה כיתתו מהגדוד שאליו השתייכה ואחרי הפצרות מרובות ניתן לו תפקיד בחטיבה 7. השתתף במבצע "בן-נון ב'", הניסיון השני לכבוש את מערך הלגיון בלטרון כדי לפרוץ את הדרך לירושלים. בקרב זה נפל ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948). הוא ידע מראש, כי "אם יחזור הפעם, יהיה זה נס", והלך לאשר לבו קרא לו.

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)