בנם הבכור של ויויקה ומשה. לי נחמן נולד ביום י"ז בכסלו תשמ"ב (13.12.1981) בארצות הברית, בגרינסבורו שבצפון קרוליינה.

כשהיה לי בן חודש עברו הוריו לשבדיה, המדינה ממנה הגיעה אימו. בסוף 1983, כשהיה כבן שנתיים, המשפחה עלתה לישראל. כאן נולדו אחותו ושני אחיו - מאיה, תום ורון.

משפחת אקוניס התיישבה בחולון. לי, שכינויו בבית היה לתי, גדל בחולון, והחל את לימודיו בבית הספר היסודי על שם ביאליק בעיר. כעבור כמה שנים המשפחה עברה לגור ביישוב נירית בדרום השרון ולי למד בחטיבת ביניים בבית הספר האזורי על שם עמי אסף בבית ברל.

זמן קצר אחר כך נפרדו הוריו של לי. אימו, אחותו ואחיו עברו לשבדיה, לי ואביו חזרו לחולון. בשנים הבאות הכיר האב משה את אלנה ונולדו אחותו ואחיו למחצה של לי – בר ובן.

בחולון לי למד בתיכון "סירקין" שליד המכללה למינהל, וסיים בהצלחה את לימודיו במגמת תיירות.

לי גדל להיות צעיר שקט וחייכן, אדיב, עוזר ואהוב על כל סביבתו. "אח גדול נהדר ומצחיק", כפי שסיפרו אחיו ואחיותיו. הוא הירבה לבלות ולטייל עם המשפחה בארץ, ועם השנים גם בילה לא מעט בשבדיה, בבית אימו. בהיותו בשבדיה, בילה לי שעות רבות עם סבו האהוב – בין היתר הם נהגו לדוג יחד – ואהב לטייל בנוף הפראי.

במהלך השנים לי הקיף את עצמו בחברים רבים, איתם אהב לבלות. בבית הוא טיפח אהבה מיוחדת לכלבים, וטיפל בהם במסירות. הוא גם הירבה להתעניין ולעסוק בספורט: לי אהב מאוד כדורגל, ובמשך שנים אף שיחק בקבוצות שונות, בין היתר בכפר סבא. בביקוריו בשבדיה הוא נחשף לספורט ההוקי קרח, שבו גילה עניין מיוחד.

לקראת תום לימודיו התיכוניים החל לי להתכונן לשירות בצבא, וכדי להגיע ליחידה מובחרת טיפח את כושרו הגופני. כמו כן היה חניך בעמותת "אחריי!" בחולון: זו עמותה חינוכית-חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים לפני גיוס.

לי התגייס לצה"ל ב-19.7.2000, ואחרי שעבר גיבושים לכמה יחידות מובחרות שובץ לחטיבת הצנחנים. הוא שירת כלוחם חי"ר (חיל רגלים) בגדוד "צפע" 202 של חטיבת הצנחנים, עבר קורס נהגי נגמ"ש וקורס צלפים ובמהלך השירות התקדם לדרגת סמל.

לי הוכיח את עצמו כחייל מסור וכחבר נאמן והשתלב היטב ביחידה. כינויו בין החבר'ה היה – שוריק.

לי נפל בפעילות מבצעית סמוך לבית אל, באזור רמאללה, ביום ד' באדר תשס"ב (15.2.2002). היה זה בליל שבת, כאשר כמה מחבלים התקרבו למחסום וירו בשומרים. לי נהרג במקום, וחברו נפצע.

לי היה בן עשרים בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ושלושה אחים.

אחרי נפילתו הועלה לדרגת סמל ראשון.

על מצבתו של לי נחקק בשבדית, שפת אימו: "איתנו אתה איתך אנחנו. בשקט נגמר הכול, גדול היית."

לי מונצח באנדרטה לנופלים בעירו חולון, באנדרטת הצנחנים סמוך לגדרה וכן בחורש אשר ניטע סמוך לשער הגיא לזכר חיילים עולים מצפון אמריקה שנפלו במערכות ישראל.