בס"ד

לאה זיסהולץ ז"ל

לאה זיסהולץ ע"ה, בת ר' חיים שלום ז"ל והגב' פאשע רחל ע"ה לבית ברוק.

נולדה בתל-אביב הקטנה בתאריך: כ"א מנחם אב ה'תרצ"ו.

נפטרה (לאחר מחלה ממאירה) בת"א ביום א' מרחשון ה'תשנ"ה. בת נ"ח ביום הפטירה. הובאה למנוחת עולמים ונטמנה ב"קרית שאול".

קיבלה חינוכה העממי בבי"ס שפיצר - ירושלים ולאחר מכן ב"בית יעקב" בת"א. סיימה את הסמינר למורות "תלפיות" בת"א, ברח' מלצ'ט פינת העבודה.

בראשית דרכה כמחנכת נשלחה בראשית שנות החמישים (בתקופת ה"פדאיון") ע"י משרד החינוך עם חברותיה הטובות ללמד בבי"ס ממ"ד בבאר שבע את העולים החדשים מצפון אפריקה. משם המשיכה כמחנכת בב"ס רמב"ם בשכונת התקוה. לאחר שנים עברה ללמד בביה"ס הממ"ד בשכ' מונטיפיורי בהנהלת ד"ר זהבי ז"ל. עם הקמת סניף לבי"ס "עציון" בת"א בשכונת הפועל המזרחי (המשך שינקין) לימדה את ילדי השכונה. משם נסללה דרכה לבי"ס הממ"ד "עציון" ביד אליהו.

עם המעבר לאחר מלחמת ששת הימים לגבעתיים, לרח' הרצוג, שימשה כמחנכת, מארגנת אירועים ופרוייקטים וסגנית המנהלת בבי"ס "אמונים". עד ליום פטירתה שימשה כחברה פעילה בקהילת "גבורת מרדכי" וחברה בוועדת התרבות.

ריכזה את המדור למורשת ישראל בעיריית גבעתיים ונכנסה לבתי ספר ממלכתיים להורות יהדות, מנהגים, חגים ומצוות. הקימה את "הבימה ליהדות בת זמננו", שם הפגישה מרצים בכירים משתי קצוות הקשת היהודית והפוליטית, שהתעמתו על נושאים רבים ומגוונים. בימה זו ריכזה קהל רב, חילוני ודתי, מתושבי גבעתיים והסביבה.

היא הייתה היוזמת הראשונה בתל-אביב של בר ובת מצוה משותפת לכל התלמידים, מהלך שהחל בבתי ספר הממ"ד ועבר לממלכתיים - שחגגו את האירוע בבית הכנסת ואולם האירועים של קהילת "גבורת מרדכי". כמו כן יזמה והוציאה לפועל את רעיון "שורשים" בבי"ס "אמונים" בגבעתיים - שהדיו הגיעו לתקשורת והתפרסם בעיתונות.

בעת מחלתה נעזרה רבות בכל תחום ע"י אנשי החסד של האגודה "עזרה למרפא" בראשות הרב פירר. כהוקרה ותודה על העזרה, יזמה אחותה דבורה וסרצוג רכישת שלושה "מוניטורים" לאמבולנסים, בעזרת הרב מוטי ולטמן, המשפחה ותלמידי ביה"ס הממ"ד "אמונים".

גידלה ילדיה וחינכה אותם לאהבת התורה, העם והארץ. יצאה איתם לטיולים וצעדות (במסגרת "גוש אמונים") לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל. אהבה בכל נפשה את מולדתה.

הייתה מראשוני החברים בחבורת הצעירים למז"ג ("לומאר זאיין גאזונט") שהתכנסה בבית ישעיהו בת"א. שם הכירה את בעלה זיסי. הם היו הזוג הראשון שנישא במסגרת חברות זו.

לאה, אשת צדקה וחסד, עזרה ותמכה במשפחות נצרכות בעיר ע"י מבצעים של מתן בסתר באמצעות תלמידיה ובני משפחתה. עם גלי העליה מברית המועצות קירבה אליה משפחות שחלקם דיבר יידיש. טיפלה ועזרה להם בציוד, מזון ופרנסה.

היא קיבלה את חינוכה בבית ההורים שהיו מוותיקי חסידי חב"ד ומקורבים לרבי זצ"ל. לימדה יהדות ומצוותיה בביתה לגויים שעמדו לעבור גיור כהלכה. ריכזה בביתה חוג נשים וגברים אנשי אקדמיה תושבי גבעתיים לפגישות לימוד של א-ב ביהדות, החל משעורי תורה, תנ"ך, אמרות חז"ל, חגים ודיני היום-יום של יהודי באשר הוא.

עזרה לילדיה ותמכה בכל התחומים ככל שכוחותיה אפשרו זאת. טיפלה במסירות בנכדים כן ירבו, ודאגה לכל מחסורם, בלב ונפש.

אשה-חברה, אם מסורה, אחות אהובה, גיסה וחותנת יקרה וסבתא מיוחדת במינה.

יהי זכרה ברוך לנצח.

Publishing

Podcast

Digitize your old memory media

Order QR code marker