בס"ד

ישראל שאומן ז"ל

ישראל שאומן בן רבקה לבית פאליק וחיים יוסף נולד בסוצ'בה בכ"ה מרחשוון תרפ"ג, 15.11.1922.

ישראל גדל בבית דתי והחל ללמוד ב"חדר" קריאה, חומש ותפילה מגיל שלוש. הוא למד בבית ספר יסודי בסוצ'בה ובגיל 12 המשיך ללמוד בישיבה בוויז'ניץ. לאחר מכן למד בסוצ'בה במשך ארבע שנים בבית ספר למסחר.

באוקטובר 1941 גורשו היהודים ובכללם משפחת שאומן ממקום מגוריהם. ישראל יחד עם ההורים, האחות מדי (שרה) והסבא צבי (הרש) פאליק (אבי האם), שהיה כה אהוב על ישראל, הוכנסו לקרונות להובלת בהמות, והגיעו לטרנסניסטריה שבין הנהרות דנייסטר ובוג, לעיירה מורפה.

ההורים רבקה וחיים יוסף נפטרו בגטו במורפה שבאוקראינה לאחר מחלת טיפוס קשה. ישראל נותר עם אחותו הקטנה מדי (שרה) והיה לה כאב כל ימי חייו. לאחר כניעת הרומנים ב-23.8.1944 חזרו ישראל ומדי הקטנה לסוצ'בה.

באותה עת הצטרף ישראל לתנועת "בני עקיבא". ביתו הפך מרכז למפגשי הפעילים כאשר עיקר הפעילויות נסבו סביב תכנון וארגון שבתות ומחנות קיץ לנוער היהודי ברומניה. מהר מאוד התמנה ישראל לקומונר "בני עקיבא" ברומניה.

ב-3 בנובמבר 1946 נישא ישראל לעדינה לבית הכטלינגר.

באוקטובר 1947 עלו עדינה וישראל באופן בלתי חוקי לארץ ישראל דרך בולגריה, באוניה "גאולה". בהגיעם למים הטריטוריאליים של פלשתינה במבואות חיפה, לכדו אותם הבריטים והעבירו אותם לקפריסין. ב-1 בפברואר 1949 הגיעו עדינה, ישראל ובתם הבכורה רבקה מקפריסין לחיפה.

עם עלייתו לישראל הצטרף ישראל לעסק המשפחתי שפתח חותנו אפרים הכטלינגר והמשיך את פעילותו בתנועת הפועל המזרחי בסניף יפו. הוא התגייס לצבא ההגנה לישראל ושירת כחייל מילואים בחיל רגלים בתפקיד קשר.

ב-21.11.1952 נולד בנו ספי - חיים יוסף.

ב-1956 הקים ישראל את בית החרושת לנרות "מוצרים כימיים - נר ציון" בקרית גת ו"נרות ישראל" בחיפה. הוא פיתח בית חרושת משגשג וזכה באות יצואן מצטיין. במקביל הקים ופיתח אף מפעל למוצרים פטרוכימיים בקרית ביאליק ליד חיפה.

ב-9 ביוני 1982, י"ט בסיוון תשמ"ב, אירע אסון כבד, עת בנו יחידו, סא"ל ספי (חיים יוסף), נפל במלחמת שלום הגליל, כשהוביל את חניכיו כמפקד בית הספר לקציני שריון בקרב עין עטינה בלבנון.

בדצמבר 1999 פרש ישראל מעולם העסקים והקדיש את כל זמנו ללימוד תורה וגמרא, לעשיית חסד, לעזרה לזולת בכלל ולנתינה לנזקקים בפרט.

ישראל היה בעל לתפארת, אבא מעולה, סבא (אופּה) נערץ ומדהים לחמשת נכדיו, סבא-רבא מאושר לשלושה ניניו ובן-אדם, "מענטש", שהשרה סביבו תמיד אהבה, אמונה, שמחה ואופטימיות.

אחרי מחלה קשה, בערב שבת, י"ח באב תשס"ב, 26.7.2002, לאחר תפילת ערבית, נדם לבו כשמשפחתו האהובה עליו כל כך מלווה אותו באהבה ובהערצה ברגעי חייו האחרונים.

יהי זכרו ברוך.

Publishing

Podcast

Digitize your old memory media

Order QR code marker