יצחק שניר שורץ

יצחק (איציק), בן חנה ויוסף שורץ, נולד בישראל בכ"ג בסיוון תש"י (09.06.1950). אח לדודי ובן להורים ניצולי שואה, שעלו לארץ מאירופה עם הקמת המדינה. גדל ברמת גן. בשירותו הצבאי הסדיר היה איציק בסיירת גולני, ובהמשך השתתף במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון. בתוך כך התגבשו עמדותיו: הוא דבק בחתירה לשלום, האמין בכל ליבו באפשרות השגתו הקרובה ובדו-קיום המבוסס על הבנה ושיתוף.

איציק למד הנדסה באוניברסיטת תל אביב, אחר כך הקים מפעל לייצור תכשיטים שייצא את תוצרתו לאירופה ולארצות הברית. הוא נישא לנורית, ובני הזוג התגוררו ברעננה עם ילדיהם איתי, ניצן ואוהד. איציק אהב את החיים. הוא עסק בפעילות ספורטיבית מגוונת: סקווש, ריצה, רכיבה על אופניים, שיט, צלילה וסקי. אהב לטייל בארץ, לרקוד ולהאזין למוזיקת ג'אז. הוא הירבה לקרוא, בעיקר ספרי מדע בדיוני הכוללים ביקורת חברתית והומור שנון. בשנת 2000 הוביל איציק שיתוף פעולה בין ישראלים וירדנים להקמת מפעל דומה למפעל שלו בארץ ברבת עמון, בירת ירדן. בינו לבין שותפיו הירדנים נוצר קשר קרוב וחם, שכלל את משפחות שני הצדדים והיה בבחינת נסיון גישור בין שני העמים על בסיס הקשר האישי. בשנה האחרונה לחייו שהה איציק מחצית השבוע במפעל בירדן, ובמחצית השנייה בבית המשפחה ברעננה.

ביום שני י"ז באב תשס"א (06.08.2001), בשעה שאיציק פסע לעבר דירתו השכורה ברבת עמון, הוא הותקף על ידי מחבלים ונורה בגבו. איציק נרצח במקום. ארגון טרור פלסטיני הודיע כי אנשיו הם הרוצחים. איציק היה בן 51 במותו. הותיר הורים, אישה, שלושה ילדים, אח, וחברים רבים החסרים אותו ומתגעגעים אליו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ברעננה.