יצחק ברנר נולד בתל אביב. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים במדעי המדינה ולימודים רב תחומיים ובוגר לימודי מוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. במשך שלושים שנה שירת בצבא הקבע וסיים בדרגת אלוף משנה. נמנה על מקימי יחידת האיסוף בחיל המודיעין, לימים יחידה 8200. בהמשך, במשך שלוש שנים, כיהן כדיפלומט מטעם צה"ל בשגרירות ישראל בבריטניה. כאזרח, בין תפקידיו הרבים, כיהן כמנכ"ל מרכז הירידים בתל אביב (גני התערוכה); חבר בהנהלת תחרות ארתור רובינשטיין לפסנתר; חבר הנהלת התזמורת הסימפונית ראשון-לציון ויו"ר ועדות שונות בארגון "צוות". לזכותו גם פעילות התנדבותית רבה. בשנת 1993 התמנה למנהל מוזאון ראשון לציון וכיהן בתפקידו זה במשך 14 שנים. בתקופתו, כפי שהעיד בדברי הפרידה שלו עם פרישתו, היה מוזיאון ראשון-לציון ל"אחד המוסדות המוערכים ביותר בקרב קהילת המוזאונים בארץ. בתקופה זו שילש המוזיאון את שטחו ואת שטח תצוגותיו; נבנה "בית האכרים הראשונים – בית לשם" והוקם מחדש בית שליט; המוזיאון הציג עשרות תערוכות לרבות תערוכות שהוצגו בחו"ל – בלובלין, במוסקבה, בסט. פטרסבורג, בבראשוב ובמינסטר; התקיימו תערוכות נודדות ברחבי הארץ. – בבתי ספר, במוזאונים התיישבותיים, בכנסת ישראל ובמשכן נשיאי ישראל". תרם רבות מזמנו וממרצו לשימור האתרים בעיר וניהל את ועדת ההנצחה. בתקופתו וביוזמתו הפך "אלבום המשפחות" לאלבום ממוחשב ונבנתה עבורו תוכנה אינטאקטיבית לשימוש הקהל. בזכות תרומתו הנדיבה של סר ארתור גילברט, פרץ אלבום המשפחות את הגבולות הראשונים, שהוקצו לו תחילה, והתרחב משמעותית וכן הוקמה באולם "שורשים" פינת "המרכז הגנאולוגי ע"ש סר ארתור גילברט". במקביל, יזם את הקמת אתר המוזאון - פעולה שהושלמה מאוחר יותר. במקביל לניהול המוזאון, עמד יצחק ברנר, במשך שש שנים, בראש איגוד המוזאונים (איקו"ם) ופעל לקידום ענייני המוזאונים במשרד החינוך והתרבות ובכנסת. הוא ייצג את ישראל כחבר ועד איקו"ם הבינלאומי והיה ממיסדי CAMOC - האיגוד הבינלאומי למוזאונים עירוניים.