יעקב-שמואל, בן רות ומשה, נולד ביום ד' בטבת תשי"ד (10.12.1953). יעקב, שכונה בפי חבריו ובני משפחתו בשם "ג'ייקוב", נולד בארצות הברית ושנות ילדותו עברו עליו בעיר סיאטל. מאז ומתמיד היה חובב מוסיקה. הוא ניגן בקלרינט בתזמורת בית הספר ולאחר זמן מה עבר לסקסופון טנור. לבסוף קנה מערכת תופים והיה המתופף בלהקה שהקים. להקתו ניגנה במסיבות בני המצוה של חבריהם והיו חביבי הקהל.
משפחתו עלתה לארץ באחד בספטמבר 1968, כשהיה בן 15. באותה שנה לא היו מקומות פנויים בכיתה י' בבית ספר טוב בירושלים. הוא למד חצי שנה בחוות הנוער הציוני בכיתה ט'. כאשר באמצע השנה התפנה מקום בכיתה י' בבית הספר בויאר, הוא התקבל בתנאי שבסוף השנה יחזור שוב על השנה. ג'ייקוב לא רצה "להישאר כיתה" ולמד בחריצות רבה, ובתום השנה אכן עלה כיתה ביחד עם חבריו לספסל הלימודים.
הוא בחר במגמת הביולוגיה והשקיע שעות רבות באיסוף והגדרת צמחים, אהבה שעתיד היה לחלוק עם חברתו לעתיד, שמחונה.
בשנות לימודיו בבויאר ג'ייקוב היה לבוש מרושל, לא מסופר, שמח, מגלגל סלנג ישראלי במבטא אמריקאי, נראה עדין, נשמע רומנטי ואידיאליסט והראשון לכל תעלול וראש לחבורה שעשתה חיים בכל הזדמנות. גבוה ויפה תואר עם עיניים חומות חודרות ורעמת שיער חום, הוא היה חביב הבנות.
ג'ייקוב התגייס לנח"ל וביום הראשון של השל"ת המוקדם נקשרה נפשו בנפשה של שמחונה והם הפכו לזוג. שמחונה היתה שותפה לאהבתו הגדולה לביולוגיה. ביחד יצאו למרעה בהיאחזות הנח"ל "גשור" ברמת הגולן - הגדירו צמחים וצפו בנדידת החסידות. ביחד תכננו את חייהם המשותפים ואת בניית ביתם המשותף.
בשבתות היה מגיע לירושלים ואז עולה על הקטנוע של אבי ונוסע כל הדרך לנחשונים כדי לראות את שמחונה. בתקופת ההיאחזות הדביק את כולם באהבתו למוסיקת רוק:
מ-Jimmy Hendrix ל-Jethro Tull, ועד לCat Stevens- ו-Janis Joplin. היה לו פטיפון נייד קטן שהפך כל חדר בו שכן למרכז החבורה. הוא יצא לקורס חובשים קרביים ובדרך שכל כך אפיינה אותו הוא נכנס לנושא החובשות בהתלהבות עצומה והדביק בזה את כולם. באימון המתקדם בנח"ל מוצנח הוא הצליח לשכנע את המפקד שלו, מנחם אנסבכר, שרצוי שכל חייל ידע כיצד לתת ערוי. הם השיגו עירויים וג'ייקוב לימד את כולם כיצד לתת עירוי זה לזה. גם בני המשפחה בבית לא היו מחוסנים ובשבתות כל המשפחה קיבלה עירויים, מה שגרם לאביו, הרופא, נחת עצומה. הוא החליט בשלב זה של חייו להיות רופא, נרשם לבית ספר לרפואה ולקח חופשה כדי לתקן ציוני בגרות. מאחורי החזות של שובב חביב היה בחור חרוץ, שקדן ורציני עם מוח מבריק ומקורי.
הוא הגיע הביתה לחופשה בפעם האחרונה בראש השנה, לפני העליה לרמת הגולן לתפוס את הקו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים יצא ג'ייקוב כחובש קרבי למשימת חילוץ חבריו שבתל א-סאקי. שום כוח בעולם לא היה מונע ממנו לעלות על רכב החילוץ כדי לחלץ את מפקדו הנערץ וחבריו לנשק. ליאיר פרג'ון, שישב לידו ב-BTR החילוץ אמר את מילותיו האחרונות, שניות לפני שנתקלו בחיילי הקומנדו הסורי: "אל תדאג פרג'ון, רק תקרא ג'ייקוב ומיד אני מגיע אליך".