בנם הבכור של דפנה רוזי ורמי. נולד ביום י"ט בחשוון תשמ"ט (30.10.1988) באילת. אח גדול לעדי וליובל. בן זוגה לחיים של שר.

יניב גדל בשנותיו הראשונות באילת ובעובדה שבנגב, עקב שירותו הצבאי של אביו באזור. בהמשך עברו לגדרה והוא התחנך ביישוב, למד בבית ספר יסודי ובתיכון המקומי. ילד שובב ומלא קסם שמעבר ללימודים התגלה כאוטודידקט בעל יכולת להעמיק בנושאים מרתקים ולהעביר אותם הלאה לסובביו בצורה מחכימה ומסקרנת.

כנער, הצטרף כחניך לתנועת הנוער "הנוער העובד והלומד" ובהמשך שימש כמדריך בתנועה. בנוסף, היה חניך בקבוצת כושר קרבי.

לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, המשיך לשנת שירות במסגרת תוכנית "חוות ההכשרה" של תנועת "הנוער העובד והלומד".

באוגוסט 2007 התגייס לצה"ל, שירת כלוחם בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל והתקדם לתפקידי פיקוד.

אחרי השחרור, בחר בתחום החינוך כדרך חיים. עבורו, הייתה זו בחירה טבעית וכמעט מובנת מאליה - מאז ומתמיד היה איש חינוך במהותו ובהווייתו, אדם ערכי השואף להקנות את ערכיו לאחרים ומאמין ביכולתו של אדם להשפיע על אדם אחר.

בתחילת דרכו, ריכז את קן תנועת "הנוער העובד והלומד" בקיבוץ נען, הסמוך לגדרה.

ב-2014 עבר לגור בקיבוץ עין גדי והחל לעבוד כמדריך בפנימייה המקומית. הוא התאהב בנופי הקיבוץ שלשפת ים המלח ובמדבר הסובב אותו.

במדבר מצא גם את אהבת חייו, שר רובל, תושבת עין גדי ואשת חינוך בעצמה. השניים מצאו דרך חיים משותפת בלב המדבר, שילבו את האהבה לחינוך עם האהבה שבינו לבינה והפכו לאחד.

ב-2020, עם פרוץ מגפת הקורונה שהובילה לסגירתן של מסגרות החינוך ולמעבר ללימודים מרחוק, עברו יניב ושר להתגורר בכפר הנוער "הדסים", הסמוך לנתניה. שם שימשו השניים כהורי בית במשפחתון לנערים ונערות. בקיץ 2021, החליטו לחזור אל המדבר ולקהילת עין גדי.

יניב התקדם בתחום החינוך בקיבוץ, הפך לרכז חינוכי ומלווה קומונות ואף קיבל את תואר "המדריך של המדינה". בהמשך, הפך למנהל פנימיית עין גדי. מטרתו כאיש חינוך הייתה שלא יצטרכו אותו, שיוכלו לפעול ולחשוב באופן עצמאי. תמיד אמר: "אם אני מדריך אתכם ואתם עדיין זקוקים לי – טעיתי". הוא ידע לראות את המורכבות של כל אחד ואחת מחניכיו וחניכותיו, להכיל אותה ולתת לכל אחד מהם להרגיש שיש לו מקום בעולם, כפי שהוא.

כמנהל הפנימייה, היה לו חשוב שיתייחסו אליה כאל פנימייה חינוכית-חברתית, שבה ניתן ביטוי לקשרים שבין אדם לאדם ובין אדם לחברה. הוא שאף להשפיע על בוגרי הפנימייה לגלות מעורבות בחברה הישראלית ולתרום לה מעצמם.

יניב היה אדם טוב לב, בעל הומור שנון, חריצות חסרת פשרות ואינטליגנציה שהציבה רף גבוה בכל שיחה. הוא היה בן, נכד, אח ודוד מסור שהיה מעורב בחייהם של קרוביו, שימש עבורם ככתובת הראשונה לשיתוף ולהתייעצות, והקפיד לבקר אותם ככל האפשר, על אף המרחק.

יכולת ההתמדה והלימוד העצמי שלו אפשרו לו להתמחות בתחומי עניין רבים ומגוונים כמו שחמט, מוזיקה עברית, שירה כתובה, קוסמות, תרבות יפן, ספריו של הרוקי מורקמי ועוד. בנוסף, אהב לרוץ, לשחק כדורסל ולטייל בארץ ופעל על מנת להשריש את האהבה לארץ ולנופיה גם בקרב חניכיו.

לאחר מספר שנים של חיים משותפים, יניב ושר החליטו להצהיר על עצמם כזוג לחיים. כחלק מאורח חייהם בחרו שלא לקיים טקס חתונה ולהמשיך בחייהם באופן שעונה להגדרה - ידועים בציבור. זאת תוך בניית עתיד משותף, תכנון חלומות שרצו להגשים ודרך העשייה בחינוך והאהבה ביניהם.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם פרוץ המתקפה, יניב הוקפץ למילואים. בחודש נובמבר הוא נכנס לעזה יחד עם הגדוד.

בהיעדר טלפון יניב ושר החלו להתכתב דרך מכתבי אהבה שהחליפו את השיחות הקוליות.

מפרוץ המלחמה נקרא למילואים מספר פעמים, ובמקביל המשיך לנהל את הפנימייה, שבין חניכיה היו תושבי עוטף עזה שפונו למלונות ברחבי הארץ. בסוף אוגוסט 2024, שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ה, נקרא לסבב מילואים שלישי, ולמרות התזמון והעובדה שבצוות הפנימייה היה חסר מדריך, נענה מיד בחיוב. מספר ימים לפני שעזב, אמר לשר ולחבריו: "אם יקרה לי משהו, אני לא רוצה הנצחות או פרויקטים גדולים על שמי, אני רוצה שיזכרו שהייתי אדם מורכב".

ביום שישי 23.8.2024 שהה עם המחלקה שלו במבנה סמוך לציר נצרים. בצהריים החליט להקים את כולם ולסדר את המקום. חבריו למחלקה כבר הכירו את הצורך שלו בסדר וניקיון וצחקו באומרם שבמקום הכי הרוס, קשה ומבולגן, רק יניב ירצה לעשות סדר. יניב לא ויתר, תוך דקות ספורות סידר את האפודים של כולם בצמוד לקיר והחליט לכתוב את השם של כל לוחם מעל לציוד שלו על גבי מסקנטייפ לבן ובעזרת טוש שחור.

כשירד הערב, חדרה חוליית מחבלים חמושה אל המבנה. יניב, ששמר בקומה הראשונה, הגיב במהירות ובערנות, פתח באש נגדם ועיכב אותם מלעלות אל הקומה השנייה, בה שהו שאר הלוחמים. בזכות הסדר שערך בציוד, הצליחו הלוחמים להצטייד במהירות, להצטרף לקרב ולהמשיך בלחימה עד להבסת החולייה. פעולותיו של יניב מנעו אסון גדול יותר, אך הוא עצמו לא שרד את הקרב ונהרג מירי המחבלים.

רב-סמל מתקדם יניב יצחק אורן נפל בקרב ביום י"ט באב תשפ"ד (23.8.2024). בן שלושים וחמש בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית העלמין בגדרה. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ובת זוג.

הכנס הארצי למנהלי פנימיות הוקדש לזכרו של יניב.

ביער בן שמן ניטע עץ לזכרו.

המועצה המקומית גדרה הפיקה סרטון לזכרו. הסרטון ניתן לצפייה ביוטיוב תחת השם "זוכרים את כולם – לזכרו של יניב יצחק אורן". המועצה המקומית גם החליטה על פתיחת גני ילדים על שמו ועל שם אחד-עשר הנופלים הנוספים בני המקום.

ניתן לקרוא סיפורים על יניב בפייסבוק של שר sher roval.

עמוד לזכרו של יניב נפתח באתר memoriz.plus.

השם יקום דמו, כתבו אוהביו של יניב. נשמתו תהיה צרורה בצרור החיים גן עדן.

Publishing

Podcast

Digitize your old memory media

Order QR code marker