בן בכור לברטה ואלברט הכהן, נולד ברמת-גן ביום כ"ח באב תשכ"ב (28.8.1962) וגדל בה עד גיל שש. אחר-כך עבר דוד עם משפחתו לקיראון. מגיל צעיר היה דוד שובב ופעיל מאוד. רצונו לעצמאות ניכר בו כבר אז: לא אחת הוא ברח מן המטפלת בדרכו לגן. הוא למד בבית-ספר "רימונים" בקיראון, והמשיך את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון "בן-צבי" בקריית אונו. בבית-הספר היה דוד תלמיד טוב, והתעניין בייחוד בסיפורים על בעלי-חיים. סיפורים אלה הוא קלט היטב וזכר זמן רב. בבית-הספר התיכון הוא למד במגמה ביולוגית. דוד התעניין מאוד בגוף האדם, ושאיפתו הייתה להיות רופא, כדי לעזור לחולים ולזקנים. הוא היה פעיל בכל מפעל חברתי, שהתקיים בבית-הספר. דוד היה חבר בתנועת "הצופים", ואף הדריך בה. הוא היה חביב מאוד על חניכיו, כי ידע להקשיב להם ולהעניק להם חום. הוא עסק גם בספורט, ושיחק בקבוצת הכדורסל של "הפועל קריית אונו". דודי היה נער ממושמע, מחונך היטב, נהג כבוד בבני משפחתו ואהב לעזור "מכל הלב". כשסיים את לימודיו, נסע דוד לארצות-הברית עם חבר לטיול. הוריו הציעו לו ללמוד שם, אך הוא רצה לשרת קודם בצה"ל, ובחיל קרבי. דודי היה גבוה וחזק. הוא סיפר, כי האימונים מפרכים, ורבים מתקשים לעמוד בהם. אבל הוא היה שמח במשימות שהוטלו עליו, למרות הקשיים, והיה לעזר לאחרים.
דודי נפל בקרב בלבנון, ממזרח לעין זחלתא, ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982). מסוק תקף את הנגמ"ש, שהוא שימש בו מש"ק, ופגע בו. הוא הועלה לדרגת סמל לאחר נפילתו. דודי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקריית שאול בתל-אביב. בן 20 שנים הוא היה במותו. הוא הניח אחריו הורים ואח.