גלית, בתם של מרינט ושמעון (סיימון) מייזנר, נולדה בשם ג'ינט בסידני, אוסטרליה, ביום כ"ד באלול תשי"ז (20.09.1957). בת בכורה, אחות לדני ולכינרת. גדלה והתחנכה בסידני. כשהייתה בת 11, כשנה לאחר מלחמת ששת הימים שהותירה רושם עז על הוריה, עלתה המשפחה לארץ, היישר לקיבוץ בארי. אנשי הקיבוץ מספרים על נערה חולמנית שריחפה בעולם כפייה, כמו חיה בעולם משלה, אך במקביל, רקמה ברית עם רבים מבני הקהילה, הציעה אוזן קשבת, חמלה ותמיכה, ראתה את האחר והכירה בייחודיות של כל אדם.

בצבא שירתה בחיל האוויר, והעבירה את שירותה בבסיס חיל האוויר רמון. אחרי הצבא יצאה לשנת שירות בקיבוץ ייט"ב בבקעת הירדן, ועם סיומה יצאה לטיול באוסטרליה. כשחזרה לבארי לאחר הטיול, השתלבה בעבודה בענפי המשק השונים, בהם תחום הדפוס, ובהמשך יצאה ללימודים בסמינר הקיבוצים. כשהייתה באמצע שנות העשרים לחייה, הכירה את אלכס קרבונה, שהגיע לקיבוץ כמתנדב מאיטליה. השניים התאהבו, הפכו עד מהרה לזוג, והביאו לעולם את שלושת ילדיהם - מאיה, תם וניקול. רק לאחר לידתם של מאיה ותם התחתנו גלית ואלכס באופן רשמי. בני הזוג חיו בבארי וגידלו את שלושת ילדיהם. אחרי כעשרים שנים יחד הם התגרשו. גלית אהבה מוזיקה וסרטים, אך אהבתה הגדולה ביותר הייתה ספרים. לקראת יציאתה לפנסיה, החלה לשמש כספרנית של קיבוץ בארי, בילתה שעות רבות לצד הספרים שכה אהבה וזכתה לחלוק את אהבת הקריאה עם חברי הקהילה. היא הייתה אישה חכמה, צנועה וטובת לב, בעלת חוש הומור וחיוך שהותיר חותם בליבם של רבים. בשנים האחרונות לחייה התווספו למשפחה ארבעה נכדים אשר הפכו אותה לסבתא אוהבת, גאה ומלאת נחת.

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום. בבוקר זה החלה מלחמה.

גלית נכנסה למרחב המוגן בביתה והסתגרה בו במשך שעות. כשמחבלים פרצו לביתה, עוד דיברה עם בתה הצעירה, ניקול, והספיקה לומר לה מילות פרידה ממש לפני שנרצחה. באותו היום נרצחו עשרות מחברי קיבוץ בארי. גלית מייזנר קרבונה נרצחה בביתה בקיבוץ בארי בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023). בת 66 הייתה בהירצחה. הובאה למנוחות בבית העלמין נווה הדר בהוד השרון. הותירה אחריה שלושה ילדים, נכדים, אב, אח ואחות. על מצבתה חקקה המשפחה את המילים: "בת ואחות, אמא יקרה וסבתא אוהבת. החיוך, החום והאהבה שלך בליבנו לעד", והוסיפה את הציטוט: "Always look on the bright side of life" (שירם של "מונטי פייתון", מתוך הסרט "בריאן כוכב עליון").

Publishing

Podcast

Digitize your old memory media

Order QR code marker