בן אברהם ורחל. נולד ביום י"ב בשבט תשי"ט (21.1.1959) ברמת- גן. לאחר שהמשפחה עברה לתל-אביב התחיל ללמוד בביה"ס היסודי 'יבנה'. כותבת המחנכת שלו: "כשאני זוכרת את בעז, אני נזכרת בימים צלולים ובשמש מאירה: עיניים תכולות-ירוקות בהירות, ובלורית זהובה, מתולתלת, נשמטת על מצחו. מתחת לאלה - תוי-פנים ברורים, מחוטבים, שביטאו את השילוב הנדיר של עדינות והחלטיות, שהיו בבעז... כל מורי הכיתה היו תמימי- דעים: תלמיד בעל תפישה מהירה, אחראי, מסודר, מנומס, הישגים נאים, יכולת גבוהה. לא אחת בחרו בו חבריו כחבר לועד הכיתה, בזכות כישוריו ומידת-אחריותו. בינו לבין חבריו הקרובים נרקמו יחסי-ידידות על בסיס של כנות ומסירות הדדית".

תכונות אלה ליוו את בעז גם כשלמד בבית-הספר התיכון 'עירוני ד' שבתל-אביב, במגמה הריאלית. גם כאן הקסים את מוריו באישיותו המקסימה. "יש כאלה, המעוררים אהבה גדולה מעצם טבעם והיותם, וכשהם נעלמים - מתרבה החשכה ומתחילים הגעגועים", מקונן אחד ממוריו בזוכרו את בעז.

באוגוסט 1977, לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה, התגייס בעז לצה"ל. הוא הוצב לחיל- השריון ולאחר הטירונות נכנס לבית-הספר לשריון ולמד בו את מקצועות הטנק. כעבור שנה כבר סיים קורס מפקדי-טנקים והוענקה לו דרגת סמל. הוא שובץ לעבודה מבצעית. הוא היה מפקד לדוגמה ולתפארת.

ביום ח' בשבט תשל"ט (5.2.1979) נפל בעז, בעת מילוי תפקידו אגב פעילות מבצעית. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח.

במלאות שנה לנפילתו הקימו ההורים השכולים לזכרו של בעז סוכה מטאורולוגית בביה"ס התיכון 'עירוני ד'' שבו למד. באותו זמן הועבר הגל-עד, שהציבו חבריו במקום נפילתו, ליער המגינים שליד צומת 'נחשון'.