בן שלומית וסידנה. נולד ביום כ"ב בתמוז תשל"ו (20.7.1976) בקיבוץ ניר עם. בן בכור להוריו, לאמו ילידת הקיבוץ ולאביו יליד מרוקו. ילד יפה תואר, שערו בלונדיני ועיניו ירוקות, שובב, סקרן מאוד וחברותי. אסף גדל והתבגר בקיבוץ ניר עם, בקבוצת "תות". למד בבית החינוך המשותף "שער הנגב" מכיתה א' וסיים י"ב כיתות בהצטיינות. תלמיד מנומס, צנוע, אחראי, הסניגור של חבריו בפני המורים, בעל חוש הומור וכושר ביטוי מעולה, חבר טוב שתמיד נמצא בשביל כל אחד. עלם גבה קומה וחסון, המקרין בגרות ועוצמה. אסף היה קשור בקשר עמוק לכל בני משפחתו. מגיל צעיר אהב לעבוד עם סבו בענף עדר הבקר ובילה שעות ארוכות עם העדר במרעה בגבעות שסביב הקיבוץ. אסף עסק בספורט בענפי אתלטיקה קלה, כדורגל וכדורסל, ואף נמנה עם קבוצת הכדורסל "הפועל שער הנגב" - נוער ובוגרים. במשך כשלוש שנים נרקמו יחסי חברות עמוקים בין אסף לחברתו הלנה, מתנדבת משוודיה, והשניים נסעו לטיול משותף לפני גיוסו.

בראשית חודש דצמבר 1994 התגייס לצה"ל, ושירת בפלחה"ן נח"ל. במהלך שירותו עלה שלוש פעמים ללבנון, שם איבד כמה מחבריו. בלחץ מפקדיו יצא לקורס קצינים, אך כעבור זמן קצר חתם על ויתור, כדי להמשיך לשרת עם חבריו בלבנון. בעת שהותו במוצב "דלעת" שימש כרס"פ ולדברי חיילי היחידה ומפקדיה הצטיין ביחס אבהי וחברי לפיקודיו.

בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם אסף. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ ניר עם. בן עשרים ושבעה חודשים היה בנופלו. הותיר הורים, אח - יובל ואחות - דפנה. משפחתו הנציחה את זכרו של אסף במשחק כדורגל חגיגי שנערך מדי שנה ביום הולדתו, ואשר בסיומו מוענק גביע על שמו לקבוצה המנצחת. הופק גם הסרט "לזכור את אסף", המתאר את דמותו על רקע נופי הקיבוץ, ומלווה את אסף מילדותו ועד גיוסו לצבא והשירות בלבנון. וכן הוקם מצפור לזכרו הצופה אל שדות המרעה, שם רעה אסף את עדר הבקר של המשק.