הרב אלימלך שפירא, בן שרה ומאיר יחיאל, נולד בבני ברק בה' באייר תשכ"א (20.04.1961), יום העצמאות ה- 13 למדינת ישראל. בן לניצולי שואה שעלו ארצה בתום המלחמה, אח אמצעי לשלומית הבכורה וליוסי, בן הזקונים.
אלימלך גדל והתחנך בבני ברק. את לימודיו החל בבית הספר "מעלות" בעיר, והמשיך לישיבה התיכונית "קריית הרצוג" בבני ברק. היה חניך בתנועת הנוער "בני-עקיבא" ולאחר מכן אף שימש מדריך בתנועה. אלימלך נודע בתור מדריך רב פעלים, מסור לתפקיד ואהוב מאוד על חניכיו. בית הוריו היה גדוש תמיד בחניכים, במדריכים ובחברי שבטו, שבט "רעות".
מגיל צעיר למד אלימלך לנגן בחליל צד. הוא היה נגן בחסד, שאהב לנגן בכל השמחות והאירועים המשפחתיים. בין מוריו היו החלילן המפורסם סרגי'ו פיידמן, נגן הפילהרמונית הישראלית, וכן נגן הג'ז הידוע רומן קונצמן. בתקופת לימודי התיכון אלימלך הקים להקה עם חברי שבטו, בה ניגן בחליל לצד חבריו שניגנו בכלים אחרים. שמה של להקתו הלך לפניה בעיר בני ברק, והם הוזמנו לנגן באירועים שונים, בתנועת הנוער, במסיבות סיום וכדומה. בתקופה זו אלימלך ניגן גם בתזמורת הנוער של עיריית רמת גן.לפני גיוסו לצה"ל למד אלימלך בישיבת "מרכז הרב" בירושלים.
את שירותו הצבאי עשה במסגרת ישיבת ההסדר בקריית שמונה, ושירת בחיל השריון. הוא לחם במלחמת שלום הגליל.
בקריית שמונה אלימלך הכיר את אשתו לעתיד, רבקה שוורץ, אשר שירתה במקום במסגרת שירות לאומי. השניים נישאו בשנת 1983 ועברו להתגורר בפתח תקווה. בתקופה זו למד אלימלך בישיבה גבוהה בכפר סבא, ולאחר מכן למד אצל הרב אושפיזאי ברמת גן, וקיבל סמיכה לרבנות.
בפתח תקווה נולדו לאלימלך ולרבקה שלוש בנותיהם הגדולות: רעות, אורטל והדר. בשנת 1990 עברה המשפחה להתגורר ביישוב פדואל שבשומרון, שם נולדו אלישיב, אביתר, הלל, זמרת ובן הזקונים – חננאל.
בפדואל הקים הרב אלימלך את המכינה הקדם צבאית "חוסן", ביחד עם חבר נפש, הרב מאיר כץ. בראש מכינה זו עמד הרב אלימלך עד יום מותו. ברבות השנים, הוכרה המכינה גם כישיבת הסדר "ארץ הצבי", ישיבה שהעמידה מאז מחזורים רבים של חיילים מצוינים, המשרתים בחילות המובחרים בצה"ל.
הרב אלימלך היה מקורב עד מאוד לתלמידיו. הם ראו בו אבא של ממש ולא רק "אב רוחני". הוא נהג להשתתף עם תלמידיו בכל הפעילויות הספורטיביות והצבאיות בהן לקחו חלק, כגון ניווטים ליליים, טיולי ג'יפים, מסעות וכדומה. פערי הגיל בינו לבינם כמעט ולא נראו, והוא היה לתלמידיו חבר נפש וגם סמכות רוחנית מהמדרגה הראשונה.
אלימלך היה רב ומורה בישראל, אשר לימד את משנתו בענווה ובצניעות. מעולם לא כפה על איש את דעותיו, תמיד כיבד את אורח חייו של כל אדם. הידע התורני הרב שצבר במשך השנים בהן כיהן כרב, המסירות, ההתמדה, הענווה והצניעות היו מתכונותיו הבולטות ביותר.
במשך 18 שנים נהג אלימלך לנסוע מדי לילה בלילה, בשעה שלוש לפנות בוקר, ללמוד קבלה בבית מדרשו של הרב אשלג בבני ברק. לימוד זה, שנעשה בהתמדה ובמסירות כמעט בלתי אנושיים, נתן לו, לדבריו, חיזוק נפשי ויכולת להתמודד עם עבודתו בישיבה.
ביום חמישי, ט"ז באב תשס"ב (25.07.2002), בשעה 3:00 לפנות בוקר, נסעו הרב אלימלך וידידו, הרב אליצור לילנטל, לשיעורי הקבלה הליליים בבני ברק. ממערב לפדואל הותקפו השניים ביריות מחבלים. הרב לילנטל נפצע כתוצאה מהירי. הרב אלימלך שפירא נרצח במקום.
בן 41 במותו. הותיר אישה, שמונה ילדים, הורים, אח ואחות. הרב אלימלך שפירא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בפתח תקווה.