אליהו, בן סול ושלום ז"ל, נולד ביום כ"ט בסיוון תשי"ג (11.6.1953) בפז שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו ב-1959. בתחילה השתקעה המשפחה בקיסריה ואלי התחנך שם בבית הספר המקומי. בשנת 1962 נפטר אביו והמשפחה עברה להתגורר בחולון. אלי התקבל לפנימייה הדתית "אחוזת שרה" וסיים שם את לימודיו היסודיים. לאחר מכן רצה ללמוד מקצוע ולכן נרשם לבית הספר "ימין אורד" בחיפה והשתלם במקצועות האלקטרוניקה והמכניקה. אלי היה חובב ספורט ובעתות הפנאי הרבה להתעמל ועסק בעיקר באתלטיקה קלה. היו לו עוד כמה וכמה תחביבים. הוא עסק בעבודות חשמל להנאתו, אהב לגלף בעץ וכמו-כן שלח ידו בעבודת שרטוט. אלי היה חבר טוב ולא חסך מאמצים כדי לעזור לזולת, ולכן היה אהוב על כל חבריו. למרות שהתנאים הכלכליים בביתו לא היו טובים כלל, היה תמיד שמח בחלקו, חביב ונעים הליכות.
אליהו גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 והוצב לחיל-השריון. מאחר שהיה בעל הכשרה מקצועית, עבר קורסים בחיל והיה לטכנאי-חשמל-טנקים. כל תקופת שירותו עשה אלי בסיני. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו, ושימש דוגמא לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו. במשך תקופת שירותו השתדל שלא להדאיג את משפחתו, הקפיד להתקשר הביתה ולא הרבה לספר על קשייו בחיי הצבא. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים השתתף עם יחידתו בקרבות הבלימה בחזית הדרום. לאחר סיום מלחמת יום-הכיפורים הצטרפה יחידתו לכוחות צה"ל מעבר לתעלה. ביום כ"ו בכסלו תשל"ד (21.12.1973), באזור ג'בל עתקה, נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אם, ארבע אחיות ואח. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל.