איתי נולד בערב שביעי של פסח, כ' בניסן, ונרצח בשמחת תורה, כ"ב בתשרי. בן 35 וחצי בהירצחו.
הוא נולד בירושלים וגדל באילת. בן למיכל ודוד ואח לאסנת, רוני ואורי. היה ילד מספר שתיים. נשוי לענבל ואבא אוהב לעלמא, שהייתה רק בת שנה ותשעה חודשים בהירצחו. בילדותו היה פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא" ושחקן פעיל בקבוצת הנוער של "הפועל אילת" בכדורסל עד לגיוסו לצה״ל. שירת בצבא כרכז מודיעין ביחידת מצ״ח, בה זכה לאותות הצטיינות והערכה. בצבא התחיל להאמין ביכולותיו האישיות ואיתן פרץ לאזרחות ולשוק העסקי, עבד בשוק התשתיות האזרחיות, בחברת "אורון", והצעיד את החברה להצלחה מרובה.
איתי בוגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים.
איתי היה איש משפחה, חבר אמיתי, בעל חוש הומור, כריזמטי והישגי כאחד. בעל יכולת מופלאה לניתוח סיטואציות. האיש הכי מצחיק בחבורה, שכולם רצו להיות לידו. איתי נרצח בשבת השחורה, כשעשה דרכו הביתה מפסטיבל ה"נובה", על ידי מחבלים במארב שהציבו בכניסה לקיבוץ מפלסים.